החלטה בתיק בשא 165729/04 - פסקדין

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש בהעדר הגנה ביום 16/5/01.

העובדות:

המבקש הינו בעל מניה אחת בחברת סילי לב בע"מ (להלן: "החברה") ואף רשום כמנהלה של החברה.

בעל השליטה בחברה המחזיק ב-199 מניות רגילות הינו מר שלו שגיא.

המשיבה הינה חברה העוסקת בהוצאה לאור של ספרים.

לפי הנטען בכתב התביעה' רכשה החברה מהמשיבה ספרים בשנת 2000, כאשר חובה של החברה עבור הספרים עמד על 31,499 ש"ח.

בגין החוב האמור, נמסר לידי המשיבה שיק ליום 30/7/00, בסכום של 31,499 ש"ח.

השיק חולל בשל אי פרעון.

המשיבה דרשה את תשלום השיק שחולל, הן בעל פה והן בכתב, אולם החוב לא סולק.

בכתב התביעה נטען כי המבקש אחראי לתשלום החוב היות והזמין את הספרים ללא כל כוונה לשלם עבורם ולכן יש להרים את המסך ולחייבו באופן אישי בתשלום החוב.

ביום 16/5/01 ניתן פסק דין כנגד המבקש.

ביום 3/3/04 הוגשה בקשה לשחזור התיק וכן בקשה לביטול פסק דין.

פתח דבר:

סמכות בית המשפט או רשם לבטל פסק דין אשר ניתן על ידו בתובענה, בהיעדר התגוננות, מוסדרת מבחינה נורמטיבית בתקנה 201 לתקנות סד"א.

בנוסח תקנה זו אין הגדרה לתנאים והנסיבות שבהם מפעיל בית המשפט או הרשם את סמכותו לבטל החלטה שניתנה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני.

ההלכה הפסוקה מבחינה בין שני מקרים:

האחד, מקרה בו נפל פגם מהותי בהליך מתן פסק הדין, אשר בעטיו חייב היה בית המשפט להמנע ממתן פסק הדין.

במקרה זה זכאי המבקש כי בית המשפט יבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

השני,  במקרה בו ניתן פסק הדין כדין. במקרה  זה לא קנויה למבקש זכות בדין לביטולו.