החלטה בתיק בשא 1655/08 - פסקדין

1.         בפני בקשה לשנות את סדר הבאת הראיות כך שתחילה יוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבים/נתבעים.

2.         ויאמר מיד - דין הבקשה להתקבל.

עסקינן בתביעה שטרית ומשאין מחלוקת באשר לעצם חתימת המשיבים/נתבעים על השטר נשוא התביעה, עומדות לזכות התובעת חזקות ראיתיות שונות ובכללן חזקת התמורה ומשכך, נטל השכנוע רובץ לפתחם של המשיבים/נתבעים להוכחת אי חבותם על פי השטר נשוא התביעה.

3.         המשיבים הגישו התנגדות לביצוע שטר חוב על סך 50,000 ש"ח מיום 27/12/06 (להלן "שטר החוב") בטענת קיזוז בגין תשלומי יתר ששילמו לחברת החשמל, נזקים שנגרמו למטלטלין עקב חדירות מים ורטיבות, השבת עלות תיקונים שביצעו בדירה ועוד.

אין בהתנגדות כל טענה כי הם לא חתמו על שטר החוב נשוא התביעה ומשכך, עומדת למבקשת/תובעת חזקת התמורה הנקובה בסעיף 29(א) לפקודת השטרות והחלה גם על שטרי חוב, שהרי, כאמור ב-בע"א 333/63, שמולוביץ נ' "סיקו" חברת דרום אפריקה לקונסטרוקציה, שותפות מוגבלת, פד יח 550:

"...ואף 'שטר ביטחון' בכלל 'שטרות' המה. חזקת התמורה לפי סעיף 29(א) פועלת במקרה מסוג זה באופן שנטל ההוכחה לעובדות המצדיקות את 'מימוש הבטחון' על ידי אוחז השטר אינו מוטל עליו, אלא על חותם השטר מוטל נטל ההוכחה כי אוחז השטר אינו רשאי לתבוע על פיו. "המוציא מחברו עליו הראיה": שטר יוצר "חזקה" לטובת האוחז בו, וחותם השטר הוא בגדר "המוציא מחברו" לפי סעיף 29(א)".

אין בעצם העובדה כי שטר הבטחון ניתן מכח עסקת יסוד כדי לשנות עובדה זו.

לענין זה ראה ב-ע"א 421/74, שגן נ' מדר, פ"ד כט(1), 445 [ההדגשה אינה במקור - ב.ש.]:

"שטר בטחון ניתן ביד צד לחוזה כדי שתהיה לו זכות תביעה מכוח השטר בנפרד מזכות התביעה העומדת לו מכוח החוזה, ובלי שיצטרך להוכיח את זכותו על-פי החוזה. עקרון זה נוסח ב-ע"א 485/67, "גילת" חברה בע"מ נגד קולנוע "אסתר", ואח', [1] (בע' 804) "הצדדים לחוזה המתנים כי החייב יתן שטרות מתכוונים לכך שלנושה יהיה שטר שבהרבה מובנים הוא 'שווה כסף' ולפחות שיוכל לתבוע את סכום השטר בדיון נפרד ויקבל תשלום". לו היה מקבל שטר בטחון יכול לממש את זכותו לפרוע את השטר רק אם הוכיח את זכותו מכוח החוזה, כי אז התועלת שאותה התכוונו הצדדים להשיג על-ידי נתינת שטר הבטחון היתה מסוכלת".

            וראה גם ב-רע"א 2157/07, מנחם אדאטו נ' אמיל רנתיסי, תק-על 2007(3), 2190 [ההדגשות אינן במקור - ב.ש.]:

"המדובר בשטר-חוב שניתן לביטחון. כידוע, טענתו של עושהו של שטר ביטחון שאינו חייב על-פי השטר, צריכה הוכחה בשתי אלה: ראשית, כי אמנם ניתן השטר לביטחון, היינו על תנאי, ושנית, כי העסקה שלביטחונה ניתן השטר לא התקיימה או נפגמה, כלומר כי התנאי לחבות לא התקיים...

...המבקש לא חלק על היותו של השטר בטוחה לעסקת ההלוואה, ובכך נענה החלק הראשון של ההוכחה. המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלת קיומה של אותה עסקה, ועמידתו של המבקש בתנאיה. כאמור, אף לגבי דבר זה קיימת חזקה לטובתו של המבקש. יש הרואים את מקורה של חזקה ראייתית זו בחזקת המסירה ללא תנאי בסעיף 20(ג) לפקודת השטרות (נוסח חדש)...

גישה נפוצה יותר, על-פיה נהגו הערכאות הקודמות במקרה דנן, רואה דבר זה כנובע מחזקת התמורה בסעיף 29(א) לפקודה.

מכל מקום, המדובר בחזקה, והנטל לסתור מוטל על שכם המשיב".

            המטרה הינה מתן יתרון ראייתי לאוחז השטר ולפיכך על המשיבים הטוענים לאי חבותם על פי השטר לפתוח בהבאת ראיותיהם.

            (וראה גם: ע"א 205/87, ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ; ש. זוסמן, " דיני שטרות", מהד' שישית עמ' 119; ע"א (חיפה) 3676/06, רמקו בע"מ נ' שטרית, מיום 17/1/08;           ע"א (חיפה) 4413/98 , מרגלית נ' בנק מרכנתיל דיסקונט, תק-מח 99(2), 236; ע"א חיפה 1428/00, בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עייני, תק-מח 2002(1), 3014).

4.         זאת ועוד. הטענה העיקרית בפי המשיבים היא טענת הקיזוז שכמוהה כטענת תביעה ובסוגיה זו המשיבים/נתבעים הם בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה".

(לענין זה ראה ב-ע"א 78/04, המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, תק-על 2006(4), 64; רע"א 3646/98, כ.ו.ע לבניין בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נז(4) 891; ע"א 941/05, אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ, תק-על 2006(4) 338; ע"א 6160/99, דרוקמן ואח' נ' בית החולים לניאדו, פ"ד נה (3) 117); ע"א 9594/04, מורדוב נ' ידיעות אחרונות בע"מ, תק-על 2005(4) 3005); א. הרנון, "דיני ראיות" (כרך א' - תש"ל, עמ' 205; מ"נ אורי גורן "סוגיות בסדר הדין האזרחי", (2003) עמ' 323).