החלטה בתיק בשא 164450/06 - פסקדין

החלטה זו ניתנת בעקבות סיכומים בעל-פה שהושמעו בסופו של דיון שהתקיים במעמד המבקשת, בא כוחה ובא כוח המשיב במסגרת התנגדות לביצוע שטר שהגיש המבקש נגד המשיב בגין שיק מספר 35734 ע"ס 46,500 ש"ח מיום 28/8/04.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות בו נטען כי מסר את השיק נשוא ההתנגדות יחד עם שיקים נוספים למר זכריה צומן, אשר שימש כמנהלה של חברת אלמוגית יבוא וסחר בע"מ (להלן: " החברה"), בה עבד המבקש כשכיר. לטענתו של המבקש, מר צומן הוא זה שביקש לקבל את השיקים לפקודת החברה, וסוכם שהמבקש יקבל מהחברה את שוויו של כל שיק מספר ימים לפני מועד פירעונו. המבקש הצהיר שכיוון שהחברה לא עמדה בהתחייבותה הנ"ל, הודיע לה כי הוא מבטל את השיק וביקש לקבלו חזרה לידיו, והוסיף שעד למועד כתיבת התצהיר לא קיבל תמורה כלשהי כנגד השיק, ואף לא קיבל מהמשיב או ממאן דהוא אחר הודעה או דרישה כלשהי לגבי השיק. כמו-כן הצהיר כי הוא יודע שהמשיב ידע על כשלון התמורה שבינו לבין החברה.

במהלך הדיון נחקר המבקש על תצהירו והעיד כי אינו זוכר מתי בדיוק מסר את השיק נשוא ההתנגדות, וכי לא שאל את מר צומן לשם מה הוא זקוק לשיקים. בהמשך העיד כי אין לו מושג לגבי מצב חשבון החברה אצל המשיב, אך הוסיף כי הוא יודע שהמשיב היה מסובך בסכום גבוה יותר. כשנשאל האם הפגישה שלו ושל צחי צומן עם הגב' חנה ברגר מבנק איגוד התקיימה לפני או אחרי שהשיק סורב, השיב שאין לו מושג.

בסיכומיו בעל-פה חזר ב"כ המבקש על האמור בבקשה ובתצהיר, וטען שהמבקש לא נחקר על טענתו כי מעולם לא פנו אליו בטרם הגשת השיק לביצוע. בנוסף, נטען כי עולות שאלות באשר
לתום ליבו של המשיב, שכן לא בדק מדוע הופקד השיק לפני שנמסר לידיו, וכיוון שככל הנראה השיק נמסר למשיב לאחר מועד פירעונו.

ב"כ המשיב טען בסיכומיו כי המבקש הגיש תצהיר לא מפורט, כאשר הטענות נגד הבנק בגין העדר תום לב ותמורה נטענו בעלמא, מבלי שהוצגה כל גרסה לגבי ידיעתו הלכאורית של הבנק על פגם כלשהו שנפל בשיק. כמו-כן נטען שהמבקש לא ידע להשיב על שאלות הנוגעות למסירת השיק והפקדתו גם במהלך החקירה. באשר להפקדת השיק לפני מועד מסירתו למשיב, נטען כי אכן הופקד קודם לכן בבנק המזרחי אולם פעילותו נרכשה על-ידי המשיב, ולכן הועברו לידיו כל הממסרים הדחויים. לבסוף הודגש כי לטענתו של המבקש, כישלון התמורה התרחש ימים ספורים לפני מועד הפירעון, כאשר ברור שהשיק הופקד כמה חודשים לפני כן, ביוני 2004.

דיון  

לאחר עיון בממצאים שפני ושמיעת טענות הצדדים, הנני קובע כי דינה של ההתנגדות להידחות, מהטעמים המפורטים להלן.

המבקש העלה טענות בדבר כשלון תמורה מלא והעדר אחיזה כשורה של המשיב, אולם תצהירו היה כללי, סתמי ובלתי מפורט. המבקש לא טרח לפרט מתי נתן למר צומן את השיקים, מדוע הסכים למסור אותם לידיו ולשם מה היה מר צומן זקוק לשיקים. כמו-כן לא ציין מהם פרטי השיקים האחרים שנמסרו, מה סכומם הכולל והאם שולמה תמורה בגינם. באשר לטיב אחיזתו של המשיב, טען המבקש טענה סתמית לפיה המשיב ידע על כשלון התמורה המלא ופעל שלא בתום לב ו/או בהעדר תמורה, אולם לא פירט על סמך מה הוא מבסס את טענתו, וכן לא ציין מה המקור לידיעתו.

המבקש לא ידע לספק פרטים על מועד ונסיבות מסירת השיק והפקדתו, גם כאשר נשאל על כך במהלך חקירתו, וכן הודה שלא שאל את מר צומן מה בכוונתו לעשות בשיקים. כמו-כן העיד כי אינו יודע האם הפגישה עם הגב' חנה ברגר מבנק איגוד התקיימה לפני או אחרי פירעון השיק, כך שלא יכול היה לומר האם ידעה על כישלון התמורה לפני פירעון השיק.

המשיב ציין בבקשה לביצוע שטר כי נשלחו למבקש הודעות חילול, אך על כל פנים, די בכך שהשיק הופקד ולא כובד, על-מנת לאפשר למשיב להגיש בקשה לביצועו.

לאור האמור לעיל, הנני דוחה את ההתנגדות, מורה על המשך ההליכים בתיק הוצל"פ מספר
01-33470-06-0, ומחייב את המבקש לשלם למשיב סך של 1,750 ש"ח + מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום י"ח בחשון, תשס"ז (9 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.

                                                                                                            _______________

                                                                                                                          מיכאל תמיר, שופט

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: