החלטה בתיק בשא 164186/05

בקשר לעיון מחדש בהחלטה

1.         ביום 17.05.06 הגישו לי המבקשים, בקשה לעיון מחדש (להלן: "הבקשה לעיון")  בהחלטתי מיום 20.04.06.

2.         הבקשה מבוססת בעיקרה על טענת המבקשים, כי בידיהם "עובדה חדשה ומהותית" ונתון חדש זה, לטענתם, לא היה בפני ביהמ"ש עובר למתן ההחלטה;

לנתון זה קיימת חשיבות מהותית, שלא לומר קריטית, לעניין ההחלטה למתן צו המניעה, שניתן בכפוף להפקדת ערובה.

3.         בעת הדיון בתובענה לגופה (שהגישו המבקשים כנגד הבנק, למתן פס"ד הצהרתי, לפיו שטר המשכנתא בטל מיסודו ולהורות על ביטול מינוי כונס הנכסים וסגירת תיק ההוצל"פ), מינה כבוד השופט יפרח מומחה מטעמו, שיבדוק את טענת המבקש לעניין אי חתימתו על שטר המשכון, ולטענת המבקשים אותו המומחה - מר יונתן נפתלי, קבע, כי החתימות במחלוקת, לא נחתמו ע"י המבקש 1 (להלן: "המומחה").

            חוות הדעת של המומחה, הינה בגדר ה"עובדה החדשה", שבגינה הוגשה הבקשה לעיין מחדש בהחלטתי.

4.         במקביל, הגישו המבקשים בקשה, להורות על הארכת מועד להפקדת הערבויות.

            נעתרתי לבקשה, בסופו של דבר, ובהחלטתי מיום 13.06.06 הוריתי, כי המועד מוארך עד ליום 26.06.06, אלא אם תתקבל החלטה אחרת.

5.         הבקשה לעיון הועברה לתגובת המשיבה, שהגישה תגובתה ביום 08.06.06 ותשובת המבקשים לתגובה הגיעה באמצעות פקסימיליה לבית המשפט ביום 11.06.06.

6.         לאחר שעיינתי בבקשה לעיון, בתגובה ובתשובה הגעתי למסקנה, כי אין מקום לשנות מהחלטתי מיום 20.04.06.

7.         השטר שבמחלוקת, לטענת המשיבה, חתום ע"י שני המבקשים שהינם בני זוג הנשואים זה לזו ושטר המשכנתא מתייחס לדירת מגוריהם.

            המבקש 1 טוען, כי החתימה על גבי השטר הנחזית להיות שלו, איננה שלו.

            המבקשת 2 אינה חולקת ואינה כופרת בחתימתה על השטר, וכל טענותיה מתמצות בעיקר בסיכום שהיה לה עם מנהל הבנק, ולפיהן המבקשים מילאו אחר סיכום זה, ולכן דין המשכון להתבטל; לטענה זו מצטרף המבקש 1.

            בהחלטתי התייחסתי ארוכות לחוסר הסבירות שבטענה זו, וקבעתי כי טענותיו של המבקש 1,  עומדות לכאורה בסתירה לטענת המבקשים, כי הם מילאו אחר ההסכם של מנהל הסניף.  מחד טען המבקש, כי לא חתם, לא ידע ולא הסכים למשכון ומאידך טען, כי המשכון צריך להתבטל עקב מילוי חלקם בהסכם, וברור כי טיעונים אלו עומדים לכאורה בסתירה האחד לרעהו.

8.         בהחלטתי מיום 20.04.06, הייתי ער גם לאפשרות, כי חתימתו של המבקש 1 לא נעשתה כלל על ידו והיא נעשתה באמצעות שלוח , או שנתן הסכמתו לתנאי השטר בדרך של התנהגות , שכן לכאורה, לא עורר כל טענה בקשר לאותה חתימה אלא בשלבים מאוחרים של הדיון, הכול כמפורט באריכות בהחלטתי, כאשר בעניין זה יש לזכור, כי גם בא כוחו, במכתבו מיום 21.11.02 מאשר, כי שני המבקשים חתמו על השעבוד.

            המבקש 1 חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת הבנק, ולכאורה גם מסמך זה עומד בסתירה לטענתו, כי לא חתם ולא הסכים לשעבוד, אך בכל מקרה עפ"י ייפוי כוח זה יכול היה ויכול גם היום הבנק, לכאורה, לעשות שימוש לצורך החתימה על שטר המשכנתא, גם אם יסתבר, כי לא נחתם ע"י המבקש.

            בבקשת המבקש לצו מניעה זמני, לא נאמר דבר וחצי דבר לגבי קיומו של ייפוי הכוח, והמשמעות הנובעת מעובדה זו, נלקחה גם היא בחשבון בהחלטתי.