החלטה בתיק בשא 16394/07

1.         ביום 16.10.07 הגישה המבקשת בקשה למתן צו זמני במעמד צד אחד, שימנע מהמשיבים לתפוס חזקה בדירה מס' 3, הידועה כמגרש זמני 2064 בגוש 11193 חלקה 165, והממוקמת ברחוב צופית 9 ברמת חן בחיפה ( להלן "הדירה" ), עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית.

2.         באותו יום ניתן צו ארעי כמבוקש בכפוף להפקדת ערבויות כמפורט בהחלטה, והדיון בבקשה במעמד הצדדים נקבע ליום 1.11.07.

הדיון הנ"ל לא התקיים מסיבה התלויה בצדדים, על כן נקבע מועד דיון חדש לשמיעת הבקשה ליום 13.11.07. בפתח הישיבה הנ"ל, ולאחר דיון מחוץ לפרוטוקול שבמהלכו בחנו ב"כ הצדדים את האפשרויות העומדות בפניהם לדיון בבקשה, ובין היתר את הצעת בית המשפט למתן החלטה על סמך חומר הראיות שהוגש על ידי כל אחד מהם ללא צורך בקיום חקירות, נתנו ב"כ הצדדים את הסכמתם המפורשת להצעה הנ"ל, ובאותו היום ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב בהתאם להסכמה הנ"ל.

3.         ביום 15.11.07 הגיש ב"כ המבקשת "בקשה בהולה לקיום דיון דחוף בצו המניעה" שבה כתב בין היתר כי בית המשפט נתן החלטה על הגשת סיכומים "מבלי אפשרות ליתן למבקש לחקור את המשיב".

            על אף שהדברים הנ"ל לא היו נכונים, ועל אף שהיה ברור כי ב"כ המבקשת חזר בו מהסכמה מפורשת שניתנה על ידו משיקולים אחרים הטמונים ככל הנראה במרשתו, נעתרתי לבקשה בכדי לאפשר לו מיצוי זכותו בקיום חקירה נגדית.

4.         ביום 29.11.07 נשמעו חקירות הצדדים כאשר מטעם המבקשת נחקר מנהלה ובעל מניותיה מר יוסי שפר, ומטעם המשיבים נחקר משיב מס' 2 מר שרון הראל. משיב מס' 1 שהינו בנו של מר הראל, לא התייצב לדיון זה, וגם לא לדיון הראשון שנקבע בבקשה. 

5.         מהבקשות שהוגשו והדיון שהתקיים, והבקשות והתגובות שהוגשו אחריו, התגלתה תמונה עגומה של מערכת יחסים עכורה מאוד בין בעלי הדין עצמם, אשר נתנה לצערי את אותותיה גם על באי כוחם, דבר שבא לידי ביטוי בהתנסחויות בבקשות שהוגשו על ידם ובהתנהלותם במהלך הדיון. הדבר נכון במיוחד לגבי בא כח המבקשת שלא היסס להביע במהלך הדיון, ביותר מפעם אחת, את תחושותיו האישיות כלפי המשיבים תוך שהוא מסיט את הדיון ממתווהו הענייני. אמנם הוכח כי ב"כ המבקשת הגיש שתי תלונות במשטרה על איומים וגרימת נזק לרכב, אולם מיותר לציין כי טוב היה עושה אם היה מנהל את הדיון בצורה עניינית נטולת כל  אמוציות אישיות, בין אם צדק ובין אם לא צדק בתחושותיו הנ"ל.

6.         ומכאן לגופה של הבקשה.

ביום 24.1.06 התקשר משיב מס' 1 ואחרים עם המבקשת בהסכם פאושלי לאספקת שירותי בנייה לצורך הקמת מבנה בן 8 דירות מגורים, על מקרקעין שהיו בבעלות משותפת של משיב מס' 1 והאחרים ( להלן "הסכם הבניה" ).

משיב מס' 2 מר שרון הראל, אביו של משיב מס' 1  ומתווך במקצועו ( להלן "מר שרון" ),  הוא זה שטיפל בענייניו של משיב מס' 1 בכל מה שקשור להסכם הבנייה שנחתם עם המבקשת.

7.         מסיבות שכל צד תולה בצד השני, התעכבה הבנייה והתגלעה מחלוקת בין הצדדים לגבי השלמת דירתו של משיב מס' 1.  במסגרת מחלוקת זו טענה המבקשת כי משיב מס' 1 לא שילם מאומה תמורת בניית דירתו, ואילו המשיבים טענו כי שילמו למבקשת סכומים ביתר בעבור הדירה.

            בשלב מסויים הסכימו הצדדים להסדיר את המחלוקת הנ"ל באמצעות הליך בוררות שהתקיים בפני עו"ד אהוד שמיר, על פי מנגנון מוסכם ביניהם שנקבע בהסכם הבניה. ביום 1.8.07 חתמו הצדדים על הסכם אשר קיבל תוקף של פסק בורר ( להלן "פסק הבורר " ). מפאת חשיבותו לענייננו, אביא להלן את תוכן ההסכם הנ"ל, שבו נקבע כדלקמן:

"בכדי להביא המחלוקת נשוא הבוררות שבין הצדדים לפתרון מהיר ויעיל מודיעים הצדדים לבורר כי הגיעו לידי ההסכמות כדלקמן:

1.1               בנוסף לכל תשלום שבוצע עד היום בקשר לדירה של עופר ( משיב מס' 1, כ. ג' ) עפ"י הסכם הזמנת שירותי בניה, ישלם עופר לקבלן ( המבקשת, כ.ג' ) סך 110,000 ש"ח (מאה ועשר אלף ש"ח) בשתי המחאות הנמסרות לקבלן במעמד חתימת הסכם זה, כדלקמן:

א.      המחאה ע"ס 50,000 ש"ח ז.פ 15/8/08.

ב.       המחאה ע"ס 60,000 ש"ח ז.פ 15.9.07.

1.2               הקבלן מצהיר ומאשר כי בכפוף לפרעון שתי ההמחאות הנ"ל אין ולא תהיה לו כל דרישת תשלום נוספת מעופר בגין בניית דירתו בהתאם למפרט.

1.3               ההמחאות הנ"ל נמסרות לקבלן במעמד החתימה על הסכם זה ומר שרון הראל ערב אישית לפרעונם של ההמחאות הנ"ל.

2.        הצדדים מאשרים בחתימתם על הסכם זה את הליכי הבוררות ומבקשים מהבורר עו"ד אהוד שמיר לאשר ההסדר הנ"ל ולתת לו תוקף של פסק בורר, ולמען הסר ספק, חוזר בו עופר מכל טענה כנגד תוקף הבוררות ו/או כנגד הבורר ומתחייב שלא לעלות כל טענה כנגד תוקפו של פסק הבורר המבוקש.