החלטה בתיק בשא 16292/07

המבקשת מס' 1 (להלן: " אורטל"), ילידת 23.4.83, נפגעה בתאונת דרכים, שאירעה ביום 14.9.06, פגיעה רב מערכתית, הכוללת פגיעת ראש קשה.

המשיבים 2 ו- 3 הינם הוריה של אורטל.

תחילה אושפזה אורטל בבי"ח רמב"ם ומיום 26.9.06 היא מאושפזת בבי"ח לוינשטיין.

בעת הגשת הבקשה היתה אורטל במצב של הכרה מעורפלת, ללא קיום תקשורת של ממש עם הסביבה.

ביום הדיון בבקשה - 5.12.07, הוגש ע"י ב"כ המבקשים מכתב רפואי מבי"ח לוינשטיין (סומן:   מ/1), בו נרשם, כי בזמן האחרון חל אצל אורטל שיפור בערנות, בשיתוף הפעולה, בהתעניינות בסביבה. היא מסוגלת כיום לקרוא קטע קצר מהעיתון ולספר עליו, רואה ברצון מספר תוכניות בטלויזיה, נהנית מהן וגם יכולה לדבר עליהן וכי כל זה משפר את הליקויים הקוגניטיביים שלה. כן נרשם, כי, רגשית היא עדיין זקוקה לנוכחות של בני המשפחה, אשר תורמת להתקדמותה.

אין חולק שעד היום שולמו תשלומים תכופים בסך כולל של 173,860 ש"ח, וזאת - עד 1.10.07.

כן אין חולק שכל הוצאותיה של אורטל מכוסות ע"י המשיבה וכי אורטל מקבלת מהמל"ל תשלום חודשי בסך של כ- 2,200 ש"ח.

הוריה של אורטל גרים בצפון. נטען כי אין קשר טוב בין ההורים וכי אביה של אורטל, המבקש 3, אינו נוטל חלק של ממש בטיפול בה.

אמה של אורטל, המבקשת מס' 2 (להלן: " האם"), אחות במקצועה, הפסיקה לעבות עם קרות התאונה והיא נוסעת יום-יום, מביתה אשר בצפון הארץ, אל בי"ח לוינשטיין (מרחק של כ- 3 שעות נסיעה לכל כיוון), על מנת לשהות עם בתה ולטפל בה.

יצויין, כי במהלך חקירתה של האם התברר, כי חלק מרכיבי שכרה המשיכו להשתלם לה גם לאחר התאונה, עד לחודש אוגוסט 2007 (ועד בכלל) וכן התברר, כי האם נמצאת במו"מ מתקדם לחזרה לעבודה חלקית.

כבר כעת ייאמר, כי עיון בנתוני השכר המצטבר, הרשומים בתלוש השכר היחיד, אותו צירפה האם לבקשה, מעלה כי שכרה החודשי, הממוצע, ברוטו, אינו 12,000 ש"ח, כנטען, אלא הוא פחות           מ- 9,000 ש"ח.

לאורטל אחות קטנה כבת 5 שנים ואח חייל.

בבקשה התבקש תשלום תכוף בסך 15,000 ש"ח לחודש, הכולל הוצאות בגין פינוי אמבולנס מבי"ח רמב"ם לבי"ח לוינשטיין (2,500 ש"ח), שווי הסיעוד, אשר סועדת האם את אורטל, הנאמד בשווי משכורתה, אשר נטען כי מגיע לסך של 12,000 ש"ח בחודש, הוצאות דלק ונסיעות של האם לביה"ח, מזון, צרכי מחייה וצרכים היגיניים של אורטל (10,000 ש"ח בחודש), הפסד שכר של האח, שהינו חייל ועל פי הנטען נעדר מעבודתו (3,500 ש"ח), מטפלת בת הקטנה, לאחר שעות הגן (4,500 ש"ח) ועזרה בשכר בה נעזרת המשפחה (4,000 ש"ח). כן ציין ב"כ המבקשים, הלוואה אשר נטלה אורטל בעת שעבדה ואשר הוריה משלמים כיום, על פי הסדר עם הבנק.

סה"כ מגיעים הסכומים המפורטים בבקשה, לסך של 59,000 ש"ח (!), אולם הדרישה הועמדה על סך חודשי של 15,000 ש"ח.

ב"כ המשיבה טוען, כי הוצאותיה של אורטל מכוסות, כולן, ע"י המשיבה וכי ההוצאות אליהן מתייחסת הבקשה אינן הוצאות אשר יש לשלם בגינן תשלום תכוף, שכן מדובר בתביעת מטיבים.

כן טוען ב"כ המשיבה, כי התשלומים התכופים, אשר שולמו למשיבה עד כה, מכסים את צרכיה למשך שלוש שנים.

לכן, לשיטת ב"כ המשיבה, אין לפסוק כל תשלום.

טענה נוספת בפי ב"כ המשיבה, לאור חקירתו את האם הינה, כי מדובר בתאונת עבודה ולכן היה על המבקשים לפנות למיצוי זכויותיהם במל"ל ומשלא עשו כן אין הם זכאים לפסיקת תשלום תכוף.

לא אוכל לקבוע, רק על סמך תשובת האם, כי מדובר בתאונה עבודה. עניין זה דינו להתברר במסגרת התיק העיקרי וככל שיימצא שאמנם מדובר בתאונה, שהינה גם תאונת עבודה, ניתן יהא לעשות, אז, את ההתאמות הנדרשות.