החלטה בתיק בשא 16275/05

א.         התובעת, ענאיה אבו ח'לף, ילידת 3.1.1977, נפגעה בתאונת דרכים שאונתה לה ביום 1.3.2003. בתאונה זו נפגע גם בעלה של התובעת, העותרת לפסיקת תשלום תכוף.

עקב התאונה אושפזה התובעת לתקופה של כחודשיים לערך. במועד ארוע התאונה היתה התובעת בחודש השישי להריונה. עקב התאונה נפטר העובר ברחמה של התובעת, והיה עליה לעבור ניתוח להוצאתו. בהמשך הרתה התובעת שנית, וביוני 2004 נולד בנה בניתוח קיסרי.

התובעת עברה עקב התאונה טיפולים בכתף שמאל ובעצם הבריח.

            בדיון שהתקיים בפניי ביום 18.1.06 מסרה התובעת שעברה שלוש פעמים פרוצדורות ניתוחיות בכתף, וכי לפני כשלושה חודשים הוצא לה בורג מן הכתף בביה"ח פוריה.

ב.         במסגרת התיק העיקרי נתמנו מספר מומחים רפואיים. עד כה הומצאה לביהמ"ש רק חוות דעתו של הגניקולוג פרופ' יעקב בורנשטיין מיום 1.7.05, שקבע לתובעת נכות משוקללת של כ-35% (כדלקמן: 10% בגין כאב בבטן התחתונה, 10% בגין ביצוע ניתוח קיסרי והשלכותיו, 10% בגין אירוע של חסימת מיעיים, וכן 10% בגין צלקת).

טרם נתקבלה חוות דעתו של המומחה האורתופד הואיל ואמורה לחלוף כשנה ממועד ביצוע הניתוח בכתף.

בנוסף טרם נתקבלו חוות הדעת של המומחית שבדקה את התובעת בתחום א.א.ג. המומחה בתחום הנפשי אמור לקיים בדיקתו במועד מאוחר יותר.

ג.          עד כה שולמו לתובעת תשלומים תכופים בסכום של כ-45,000 ש"ח (תשלום אחרון בסך 15,000 ש"ח בוצע באוקטובר 2003).

עובר לתאונה עבדה התובעת כמוכרת בחנות נעליים של בני משפחתה בכפר כנא, בהיקף של 60% משרה והשתכרה כ-3,200 ש"ח ברוטו לחודש.

עד דצמבר 2005 הוכרה התובעת על ידי המוסד לביטוח לאומי במסגרת נכות כללית (עקב התאונה), ושולמה לה גימלת נכות כללית בסכום של 1,850 ש"ח לחודש.

בינתיים העמיד המוסד לביטוח לאומי את נכותה הרפואית של התובעת על 24%, והחל מיום 1.1.06 תחדל התובעת מלקבל גימלת נכות כללית (כפוף להגשת ערעור על קביעת המוסד לביטוח לאומי).

ד.         התובעת מבקשת פסיקת תשלום חד-פעמי לכיסוי חובותיה בגין הוצאות מחיה, טיפולים ונסיעות מאוקטובר 2003 בסכום כולל של 50,000 ש"ח. [יצויין שלגבי חשבון הטיפול והייעוץ הפסיכולוגי ע"ס 11,027 ש"ח במרכז מינא שבכפר קרע הודיע ב"כ הנתבעת שחשבון זה , ככל שטרם נפרע, ישולם במישרין על ידי הנתבעת]. 

עוד מבקשת התובעת פסיקת תשלום של 7,500 ש"ח לחודש בגין הוצאות מחיה וקיום ועזרת צד שלישי.

ב"כ התובעת הצביע על הפסד משכורתה של התובעת (3,200 ש"ח לחודש), וכן 3,000 ש"ח לחודש עזרה שהתובעת זקוקה לה לגידול התינוק בן השנה ומחצה, וכ-1,000 ש"ח הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים ממקום מגוריה של התובעת כיום (כפר כנא) לכפר קרע מקום בו יכולה התובעת לקבל טיפול וייעוץ פסיכולוגי במרכז מינא.

[יצויין שבעלה של התובעת שנפצע אף הוא בתאונת הדרכים הנדונה, עבר, קודם לכן, ב-14.11.02, תאונת ירי בה נפצע קשה].

ה.         ב"כ הנתבעת חולק על כך שהתובעת אינה מסוגלת לעבוד והצביע על קביעת המוסד לביטוח לאומי שהעמיד את נכותה הרפואית של התובעת על 24%.

לטענת ב"כ הנתבעת לא זו בלבד שהתובעת מסוגלת לעבוד, אלא היא עובדת בפועל. משכך, הוריתי על העדתה של התובעת. בעדותה הכחישה התובעת את הטענה שהיא עובדת, ועמדה על הכחשתה זו.

למשפחתה של התובעת שלוש חנויות בכפר כנא (בגדים, נעליים ובית מרקחת). התובעת אישרה בעדותה שהיא נמצאת בחנויות אלה, אך טענה ששהותה שם אינה לצורך עבודה אלא לדיבורים בלבד. לטענתה אין היא מסוגלת לעבוד. לדבריה: " אני לא יכולה לעמוד כל הזמן" , וכן : "אין לי ראש לזה" (עמ' 26 לפרוט').

לשאלה מדוע אינה מחפשת עבודה או מדוע אינה עובדת אצל בני משפחתה השיבה התובעת שלפני כשלושה חודשים עברה ניתוח בכתף (הוצאת בורג), וכי מאז התאונה עברה שלוש פעמים ניתוח בכתף.