החלטה בתיק בשא 1626/05

1.         בפני בקשה למתן צו הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980

ביום 16.8.00 ניתן צו כינוס נכסים נגד החייב על פי בקשתו. ביום 6.3.02 הוכרז החייב כפושט רגל. ביום 18.11.02 מונה עו"ד נועם פלד כנאמן לנכסי החייב.

על החייב הושת תשלום חודשי של 300 ש"ח . התשלום הוגדל לסך 500 ש"ח החל מיוני 2001. במרץ 2002 הוקטן התשלום חזרה ל-300 ש"ח ובינואר 2003 הוגדל ל-1000 ש"ח בחודש.

בדו"ח על חובות ונכסים העריך החייב את חובותיו בסכום של 5,890,004 ש"ח ל-12 נושים.

מחקירת החייב ותצהירו מצא הכונס כי חובות החייב נובעים מכישלון עסקי של חברה בבעלותו ושותפים אחרים שרימו את החייב.

2.         בתיק החייב הוגשו 7 תביעות חוב בסכום של 2,030,908 ש"ח.

            הנאמן אישר 4 תביעות חוב בסכום של 438,480 ש"ח.

              בתאריך 1/04 חילק הנאמן דיבידנד בשיעור של 9% קרן וב-3/05 חילק דיבידנד בשיעור 3.2% . בסך הכל % 12.2 . לזכות החייב בקופת הכונ"ר סך של 2,575 ש"ח.

3.         לטענת החייב, הוא נקלע לפשיטת הרגל מכיוון שנפל קורבן לתרמית מצד שני שותפיו לחברה ומפאת כישלונה העסקי של החברה.

4.          החייב מבקש מבית המשפט ליתן לו צו הפטר מחובותיו לאור הצעתו לשלם לקופת כינוס               סך 15,000 ש"ח מפיצויים שקיבלה ביתו, לאור טענתו שהכנסותיו לעתיד לא יגדלו, לאור כך              שהתועלת שתצמח לקופת הכינוס נוכח גיל החייב (בן 58) לא תהיה רבה, ולאור העובדה             שההליכים מכבידים על מחייתו לאור מצבו הכלכלי ומקשים עליו עד מאוד לשקם את            חייו ולפתוח דף חדש.

5.         מתסקיר הכונ"ר, שהוגש לאור בקשת החייב להפטר, טרם ההצעה הכספית, עולה כי               התקבלו התנגדויות מטעם שלושת הנושים. לאחר הגשת ההצעה המשופרת דיווח הכונס              כי הנושה בנק מרכנתיל המהווה 17.9% מסך התביעות שאושרו על ידי הנאמן, התנגד              להצעה זו, וכך גם נושה נוסף.

6.         ב"כ הכונ"ר סבור כי אין להעתר לבקשת החייב, זאת לאור התנגדויות לפחות 2 מהנושים ולאור העובדה כי סכום ההצעה העומד על 15,000 ש"ח אינו תשלום גבוה דיו שבגינו יש לתת הפטר, במיוחד לנוכח העובדה שהחייב משלם 1,000 ש"ח בחודש לקופת הכינוס ובכך פורע את החובות לנושים.

            דיון

7.         ככלל, העיקרון הגלום ביסודו של צו ההפטר הינו הכרה באינטרס הלגיטימי של פושט הרגל אשר נקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרעם,לפתוח דף חדש בחייו.

מאחר ומתן הפטר לחייב המשחרר אותו מחובותיו, פוגע בזכות הקניין של הנושים, על בית המשפט הדן בבקשה להפטר, לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים המוגנת לפי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. (ראו ע"א 01/6416 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז (4) 197 בעמוד 204).

בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול בדונו בבקשת החייב למתן צו הפטר, על בית המשפט להביא בחשבון את התנהגותו של החייב לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל; את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכונס הרשמי; את עמדת הנאמן והנושים וכן את התועלת לנושים בהמשכת הליכי פשיטת הרגל (ש. לוין, א. גרוניס - פשיטת רגל (מהדורה שניה) עמ' 193).

8.         על אף שככל הנראה הסתבכותה הכלכלית של החייב נובעת מכשלון עסקי ומתרמית של שותפיו לחברה, הרי אין להתעלם מחובותיו הרבים של החייב, מכושר השתכרותו ותשלומיו לקופת הכינוס ומהעובדה שחלפו רק כ-3 שנים מאז שהוכרז כפושט רגל (ולעניין כושר השתכרות והמועד שחלף מהכרזת פשיטת הרגל כשיקולים לדחיית בקשת הפטר ראו בש"א 04 / 3745 ברק ישי נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז הדרום (לא פורסם).

       לכך יש להוסיף את התנגדות הנושים, הכונ"ר והנאמן. 

9.         בנסיבות אלה, אני סבורה כי על החייב לעשות מאמץ ולהציע הסדר כלשהו אשר יניח את דעת הכונ"ר והנאמן, בטרם יינתן לו צו הפטר.