החלטה בתיק בשא 161753/06

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת בקשת המבקשת להאריך את המועד להגשת כתב התנגדות לביצוע שיק מס' 10398 ע"ס 72,580 ש"ח מיום 10/1/06 ושיק מס' 10396 ע"ס 53,844 ש"ח מיום 8/2/06.

המבקשת הגישה תצהיר בתמיכה לבקשה להארכת המועד הנ"ל ובו ציינה כי מדובר באיחור מזערי של כמה ימים בודדים כאשר סברה שלא כוללים ימי שישי שבת אלא ימי עבודה בלבד ומכאן האיחור בהגשה.

לגופו של עניין, המבקשת טענה כי מדובר בשיקים בחתימת בעלה, כאשר חשבון הבנק של בעלה הוגבל ועל כן היא נרשמה כמנהלת וכבעלים של חברת "י.א. מעבדות מחשבים בע"מ".

עוד נטען כי בעלה היה אחראי לרכישות עבור כלכלת הבית ומפעם לפעם נהגה למסור לו שיקים פתוחים "בלנקו" לצורך ביצוע קניות אלו, ורק בשלב מאוחר יותר נודע למבקשת כי בעלה עשה שימוש בשיקים למטרות עסקיות, ומשכך הפר את התנאי במסירתם שכן חרג מהמוסכם.

בהתייחס לשיקים עצמם המבקשת טענה כי חזקה שהמשיב קיבל את השיקים ללא שם נפרע, ועל כן לא היו שלמים ותקינים על פי המראה.

בהתייחס למשיב נטען כי הוא עוסק במתן הלוואות וגובה ריבית בשיעורים שבין 15-20 אחוזים ואינו ספק של מחשבים, אולם מצא הסדר תקין על פי דין תורה לרכוש מספקי המחשב של בעלה מחשבים, ולמכור אותם לבעלה ביוקר לכיסוי נושא ההלוואה. עוד נטען בהקשר זה כי המשיב הזמין את בעלה של המבקשת לבית דין של תורה, ואישר בפניו כי הוא ידע שבעלה בקשיים, ולכן נטל שיקים אישיים של המבקשת.

לבסוף נטען כי יש לראות בקונסטרוקציה שבין בעלה של המבקשת ובין המשיב כזו שבבסיסה מתן הלוואות חוץ בנקאיות עם כל המשתמע מכך.

המבקשת נחקרה במסגרת חקירה נגדית על תצהירה ובמהלכה העידה, בין השאר, כי נודע לה שבעלה חרג מהרשאתה רק במקרה הזה, כאשר היא עוקבת רק אחר הפעולות בכרטיס האשראי וכאשר הדואר מגיע לבעלה. עוד עלה כי חשבון הבנק שימש בנוסף גם עבור העסק שלה, וכי מדובר במקרה הראשון שבו שיקים חזרו תוך ציון "אכ"מ".

ב"כ המבקשת חזר על טענות המבקשת הנ"ל בסיכומיו.

ב"כ המשיב טען כי במקרה דנן אין טעם מיוחד כנדרש לצורך מתן רשות להתגונן. לגופו של עניין נטען כי המבקשת לא טרחה לצרף תדפיסי חשבון בנק על מנת לבסס כי השיקים נשוא התיק - היחידים אשר חזרו תוך ציון "אכ"מ". בנוסף לכך נטען כי היא בעלת עסק, אולם לטענתה לא עוקבת כלל על מה שנעשה בחשבון הבנק שלה.

ב"כ המבקשת השיב לסיכומי ב"כ המשיב וטען כי לא מדובר בשלב של הוכחות וניתן לצרף דפי חשבון לבקשת בית המשפט.

דיון

במקרה דנן אין בפני בית המשפט טעם מיוחד כנדרש לצורך הארכת המועד להגשת כתב התנגדות לביצוע שטר, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. הלכה ידועה היא כי טעות בספירת מנין הימים איננה בגדר טעם מיוחד כנדרש.

לגופו של עניין, אין חולק כי חשבון הבנק של בעלה של המבקשת הוגבל, ועל כן המבקשת דאגה להירשם בתור בעלת מניות וחברה עבור בעלה, וכן עלה כי המבקשת נתנה לבעלה שיקים "בלנקו", כאשר המבקשת טענה כי דובר בשיקים עבור כלכלת הבית בלבד.

בנסיבות אלו, לא ברור כיצד בעלה ניהל את החברה ללא שיקים של החברה וללא חשבון בנק, כאשר ההסבר ההגיוני היחידי הוא שקיבל שיקים מאשתו, המבקשת, לצורך כך. על כל פנים המבקשת לא טרחה לציין כיצד בעלה, אשר חשבון הבנק שלו הוגבל, מנהל את עסקו בפועל לאור מצבו הנ"ל.

אין גם ספק כי הוצאת השיקים מידיה לבעלה הייתה הוצאה רצונית, כאשר המבקשת טוענת כי הגבילה את בעלה והתירה לו לעשות שימוש בשיקים לצרכי כלכלת הבית בלבד.

כמו כן, טענת המבקשת לפיה היא לא טורחת לעקוב אחר הנעשה בחשבון הבנק שלה, אשר משמש גם כחשבון בנק גם של עסקה, איננה הגיונית וסבירה.

המבקשת טענה כי מדובר בהלוואה חוץ בנקאית במסווה של אספקת מחשבים במחירים מוגדלים, אולם לא טרחה לשאול את בעלה אודות אותן הלוואות ובאיזה סכום מדובר בפועל.

כמו כן, אין בפני בית המשפט טענות בתצהירה של המבקשת אשר מבססות סכום מדויק אשר משקף את ההפרש שבין מחירים סבירים עבור מחשבים, ובין הסכום העודף אשר משקף, ולו לכאורה, כספים שניתנו בגין הלוואת חוץ בנקאית.

המבקשת אף לא טרחה להגיש תצהיר של בעלה אשר מתייחס לעסקת היסוד שבין בעלה ובין המשיב, כאשר ברור הוא כי היא יכולה הייתה לעשות כן.