החלטה בתיק בשא 161195/05

בפני תביעה לחלוט ערבויות ולפיצויים, שהגישה המבקשת (להלן: "שער העיר" או "המבקשת") כנגד המשיבים 1 ו-2 (המשיבים 1 ו-2 יקראו ביחד להלן: "פרוזבול" או "המשיבות") וכנגד המשיבים 3 ו-4 שהינם המנהלים או מי שערבו להתחייבויותיה של פרוזבול, בהתאם להחלטתי כשנעתרתי למתן צמ"ז לפי בקשת פרוזבול.

מקורה של בקשה זו, בצו מניעה זמני - שניתן על ידי ביום  7/12/04 לפיו הוריתי לעכב הליכי הפינוי של פרוזבול מאולם אירועים ששכרה משער העיר (להלן: "צמ"ז)..

הבקשה לצו המניעה שהוגשה ע"י פרוזבול, הוגשה במסגרת תובענה שהגישה כנגד שער העיר ושער העיר הגישה תביעה שכנגד (תיק  א' 161195/05 להלן: "התובענה").

שער העיר הגישה בר"ע בקשר לצמ"ז שניתן על ידי ולפי החלטת בית המשפט המחוזי (בר"ע 1084/05 מיום 1/08/05) בוטל צמ"ז והצו פקע הלכה למעשה .

בנוסף בימים אלו (30/4/07), ניתן ע"י כב' השופטת כהן פסק"ד לפיו, נדחתה תובענת פרוזבול נגד שער העיר והתביעה שכנגד שהגישה שער העיר נגד פרוזבול התקבלה .

הזכות הדיונית לקבלת פיצוי במקרה שצו מניעה זמני שניתן פקע או שהתובענה במסגרתה הוגשה הבקשה לצו נפסקה, מקורו בכתב הערבות והעירבון שניתנו במסגרת תקנה 364 ומימושו ומכוח תקנה 371, לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

מפאת חשיבותם של תקנות אלה, להלן לשון התקנות הרלוונטיות:

"364. ערבות ועירבון

(א)       בית המשפט לא ייתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית כאמור בתקנה 365(ב), וכן ערבות מספקת, להנחת דעתו, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו, אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת; בית המשפט רשאי לפטור מהמצאת ערבות, אם ראה שהדבר צודק וראוי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב)        בית המשפט רשאי לצוות על הפקדת ערבון בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), אם שוכנע כי הדבר צודק וראוי בנסיבות העניין; בית המשפט לא ייתן סעד זמני במעמד צד אחד אלא בכפוף להפקדת ערבון בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), זולת אם שוכנע כי בנסיבות העניין צודק וראוי לפטור מהפקדת הערבון.

(ג)        סכום הערבון לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר מוצדק מטעמים מיוחדים שיירשמו, להגדיל את סכום הערבון מעבר לסכום האמור או להתנות את מתן הצו במתן ערבון אחר.

תקנה 371 חילוט עירבון; החזרת ערבות ועירבון

(א)        פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענותיהם, להורות על חילוט הערבון, כולו או מקצתו, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו, לטובת מי שאליו מופנה הצו, אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא הייתה סבירה בנסיבות העניין; חילוט הערבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם.

(ב)         חילוט הערבון אינו גורע מזכותו של מי שהערבון חולט לטובתו להיפרע בשל נזקיו, באמצעות הערובה במסגרת ההליך או בדרך של הגשת תובענה חדשה לפי כל דין, ובלבד שלא ישולם פיצוי יתר.

(ההדגשות בנוסח התקנות אינן במקור והן נועדו להדגשה י.ש.).

הרקע

בקשה זו הינה המשכה של מסכת ארוכה, של פניות, עתירות והגשת בקשות לבית משפט זה, שתחילתן בהתקשרות בין הצדדים בהסכם, לפיו השכירה המבקשת למשיבות אולם אירועים בירושלים (להלן: "המושכר").

בעקבות מחלוקות שהתגלעו בין הצדדים בקשר להסכם השכירות, ופנייתה של המבקשת אל בנק הפועלים, על מנת לממש את הערבות הבנקאית שנמסרה לה על ידי המשיבות, פנו המשיבות לבית המשפט בבקשה לצו מניעה כנגד המבקשת, המורה למבקשת ולבנק להימנע מלפרוע את הערבות הבנקאית.

במסגרת הדיון בבקשה זו, הגיעו הצדדים להסכם וביקשו מביהמ"ש ליתן לו תוקף של פסק דין, וביהמ"ש, ע"י כב' השופט ורדי, נענה לבקשת הצדדים (להלן: "פסה"ד בפשרה").