החלטה בתיק בשא 161195/05

1.         מונחת בפניי בקשת המשיבות, לסילוק על הסףשל תביעת הפיצויים שהוגשה לי ע"י המבקשת, ביום 29.05.06 (להלן: "התביעה");

בתביעה, עותרת המבקשת, לקבלת פיצוי בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה, בעקבות צו מניעה זמני שניתן על ידי ביום 07.12.04 (להלן: "צמ"ז"), ושפקע ביום 01.08.05.

התביעה הוגשה שלא במסגרת הליך עצמאי, אלא במסגרת תובענה שהגישה המבקשת כנגד המשיבות בת.א. 47818/04 (כשהסעד בה היה תביעה כספית, פסק"ד הצהרתי וצו עשה), בהתאם לתקנה 371 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א").

2.         ראשיתה של התביעה כאמור, הינה בהחלטתי מיום 07.12.04, בה ניתן על ידי צמ"ז, בבש"א שבכותרת לבקשה זו, לפיו עוכבו הליכי הוצל"פ, בהם פתחה המבקשת כנגד המשיבות.

3.         לאחר שהונחה על שולחני, בקשה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 07.12.04, קבעתי ביום 01.05.05, שלא לבטל את צמ"ז, אך הוספתי תנאים על-מנת שהצו ימשיך לעמוד בתוקפו.

4.         המבקשת, ערערה על החלטותיי הנ"ל, בפני ביהמ"ש המחוזי, וביום 01.08.05 ניתן פס"ד ע"י כבוד השופטת שרה דותן, אשר בהתאם אליו בוטלו החלטותיי האמורות וצמ"ז פקע.

5.         ימים ספורים לאחר שפקע צמ"ז, הגישה המבקשת, ביום 07.08.05, "בקשה לחילוט בטוחות", בה נתבקש ביהמ"ש לחלט את הערובות שהפקידו המשיבות בגין צמ"ז - להורות על העברת מלוא סכום הפיקדונות הכספיים (בכסף ו/או בערבות בנקאית) לידי המבקשת.

6.         לאחר הגשת תגובת המשיבות, נקבע התיק לדיון במעמד הצדדים, ליום 17.05.06; במהלך דיון זה, נידונה שאלת ההליך הנכון לפיו היה על המבקשת לפעול, לצורך קבלת פיצוי על נזקים לכאורה, שנגרמו לה בעקבות פקיעת צמ"ז;

בסופו של דיון זה קבעתי, כי לאור המחלוקות והטיעונים שהועלו בסוגיה זו, וכדי למנוע ספקות ומחלוקות, אני מתיר למשיבים מחד, להגיש בקשה בהתאם לטיעוניהם בדיון, לפיהם יש למחוק את הבקשה לחילוט ערובות  על הסף ומאידך, אני מתיר למבקשת להגיש בקשה מתוקנת בתוך 14 יום מהיום.

המבקשת עמדה בזמנים שהוקצבו לה באותו דיון, והגישה את תביעת הפיצויים תחת הבקשה לחילוט ביטחונות, כעבור 12 יום.

7.         למשיבות שתי טענות מרכזיות בבקשתן זו שלפני, לסילוק על הסף:

האחת -  המבקשת לא הגישה לביהמ"ש תובענה או בקשה לפיצויים, במשך ששת החודשים שלאחר פקיעת צמ"ז ולפיכך, היה על ביהמ"ש להורות על החזרת הערובה למבקשים, בהתאם להוראת תקנה 371(ג) לתקסד"א.

            השנייה -מלשון תקנה 371(ב) לתקסד"א, ניתן ללמוד כי כלל לא ניתן להגיש תביעה לפיצויים במסגרת ההליך שבו ניתן צמ"ז, ולכל היותר ניתן להגיש בקשה לפיצויים באמצעות הערובה שהופקדה במסגרת מתן צמ"ז.

8.         באשר לטענתן הראשונה של המשיבות,הרי שאין בה ממש; שכן כאמור, ימים ספורים לאחר פקיעת צמ"ז, עתרה המבקשת לחילוט הערבויות והערבונות, בין אם תחת כותרת שגויה בין אם לאו, מתוך כוונה להשיב נזקיה בגין הצו שפקע;

תיקון כותרת בקשתה של המבקשת מ"בקשה לחילוט ביטחונות" ל"תביעת פיצויים",לא שינתה את מהות הבקשה (בדיקת התביעה אל מול הבקשה מעלה זהות כמעט מוחלטת בין שתיהן, לאורך כל סעיפיהן, בשינוי המתבקש עם חלוף הזמן).

תביעה מתוקנת זו רק "יישרה קו", בהתאם לנאמר בדיון מיום 17.05.06, באשר להליך ולדרך הנכונה, בה עליה להגיש בקשה מעין זו, ובעצם הלכה למעשה, השינוי בתובענה מתוקנת זו לעומת קודמתה, מתבטא בכותרתה ולא מהותה.

משקיבלה המבקשת אישורי לתיקון בקשתה, ועשתה כן תוך המועד הנקוב בהחלטתי האמורה, הרי שהתיקון נעשה במסגרת הזמן שקובעת הוראת תקנה 371(ג) לתקסד"א;

וככל שיש צורך בהארכת מועד, או בקביעת "מועד אחר", בהתאם לתקנה האמורה, הרי שמהטעמים האמורים, ומאחר והשינוי אינו שינוי במהות אלא בכותרת הבקשה, מוארך המועד להגשת תביעת הפיצויים וחילוט הערבויות, עד ליום 05.10.06.

9.         באשר לטענתן השנייה של המשיבות, יאמר כי קריאת התקנה האמורה (371(ב)) מעלה את ההיפך מהנטען על ידן - וזו לשונה -