החלטה בתיק בשא 161008/08 - פסקדין

1.      בפני התנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידי החייב בתיק הוצאה לפועל

 3- 08- 39208- 01.

הבקשה כללה ארבעה שקים, אשר לא כובדו על ידי הבנק הנמשך עקב הוראת ביטול ("נה"ב").

2.      כלל השקים נשוא הבקשה משוכים על חשבונו של המבקש, והם נושאים את הפרטים כדלקמן:

      שיק שמספרו 1185364 על סך 2,100 ש"ח לתאריך 25/10/2007 לפקודת איציק קודרו.

שיק שמספרו 1185366 על סך 2,000 ש"ח לתאריך  25/12/2007 לפקודת איציק קודרו או גלידות שטראוס.

שיק שמספרו 1185367 על סך 2,000 ש"ח לתאריך  25/01/2008 לפקודת

דביר  שלם.

      שיק שמספרו 1185368 על סך 2,000 ש"ח לתאריך  25/02/2008  ללא פרטי נפרע.

3.      סכומם המצטבר של השיקים הינו 8,100 ש"ח.

על גבי השקים נרשם בתחתיתם סמוך לפרטי מס' חשבון ושק:  "1,350$".

4.      בתצהיר אשר צורף להתנגדות טען המבקש, כי השקים ניתנו במסגרת הלוואה שלקח ממר יעקב סקולסקי מנהל קופת גמ"ח להלוואות (להלן: צד ג'). בתמורה להלוואה וכמקובל בגמ"ח מסר המבקש לצד ג' שיקים כשהם פתוחים ללא סכום, תאריך ושם נפרע. המבקש צירף לבקשתו מכתב מצד ג' לפיו ביום 07/06/07 נגנבו השקים מכספתו של צד ג' בביתו.  הוגשה תלונה במשטרת ישראל המפרטת בין השאר את השקים נשוא תיק זה כגנובים. עוד טען המבקש כי רשם בתחתית כל שיק 135$ שהוא הסכום שהיה צריך להשלים על גבי השק וכי הגנב הוא שהוסיף את הספרה אפס לסכום על מנת להגדיל  שוויו.

5.   הלכה היא שבבחינתה של רשות להתגונן מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. הרשות תוענק אם גרסת המתנגד, מגלה טענה שאם תוכח במשפט תהווה הגנה בפני התביעה.

בית המשפט אינו בוחן בשלב זה את טיבן של הראיות ומידת תמיכתן בגרסת ההגנה.

גם אם נראית ההגנה מפוקפקת בשלב הדיון בבקשה לרשות להתגונן, אולם אינה באה בגדרה של "הגנת בדים", אין לנעול את שערי בית המשפט בפני הנתבע המעוניין להוכיח הגנתו, והוא יקבל רשות להתגונן. (ע"א 295/65 חברת חלקות 56, 57 בגוש 6912 בע"מ ואח' נ' פוגל, פ"ד י"ט(4) 236,238. 

6.     גרסתו של המבקש לא נסתרה בחקירה נגדית ואף ב"כ המשיב אינו משיג על גרסה זו.

לטענת ב"כ המשיב, מרשו מחזיק בשטרות כאוחז כשורה לאחר שנמסרו לו שלמים ותקינים על פי מראם. לזכות המשיב עומדת החזקה כי נטל את השקים בתום לב ובעד ערך ועל כן, חב המבקש בתשלומם.

עוד טוען ב"כ המשיב כי מאחר והמבקש הוציא את השקים תחת ידיו כשהם "על החלק" והגיעו לידי המשיב שלא במסגרת עסקה עם המבקש, כל טענות המבקש בדבר גניבת השק אינן עומדות לו כלפי המשיב והוא חב תשלומם אף כתוצאה מרשלנות חמורה מצידו.

7.     אינני מסכימה עם ב"כ המשיב כי בשלב זה של הדיון הוכחה "הגנת בדים" מצידו של המבקש באופן שיש לדחות את התנגדותו לביצוע השטרות על הסף. עסקינן בדיני שטרות ועל כן אין מקום בתביעה זו לכל טענה אחרת שאינה מבוססת על עילה לפי פקודת השטרות.

פקודת השטרות מכירה בהוצאתו של שטר "על החלק", דהיינו, כשהוא חסר פרט מהותי. סעיף 19(א) לפקודת השטרות קובעת את החזקה כי אם נמסר שטר כשהוא חסר פרט מהותי, למחזיק בו עומדת החזקה כי קיבל רשות להשלים את השטר ככל שנראה לו והשטר יהא אכיף במידה וההשלמה בוצעה תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה.

לגרסתו של המבקש, הושלמו השטרות שלא על פי ההרשאה שניתנה, דהיינו, לא לנפרע הנכון ואף לא על פי  הסכום הנכון.

אך סעיף 19(ב) לפקודה מרחיבה את קשת הזכאים לפרעון השטר לאלו שהשטר הגיע לידיהם כאוחזי כשורה לאחר השלמת השטר אף אם לא הושלם על פי ההרשאה שניתנה.