החלטה בתיק בשא 16094/06 - פסקדין

1.         לפני בקשה להורות על ביטול העיקול שהוטל בהחלטתי מיום 10/7/06 (בש"א 16094/06), על חשבון בנק שמספרו 606327/49, המתנהל בבנק לאומי סניף רחובות .

ההליך העיקרי, הינו תביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה על ידי המשיב ביום 17/11/05.

בכתב התביעה עתר המשיב לחיוב המבקשים ביחד ולחוד בתשלום סכום של 3,535,766.52 ש"ח, בצירוף ריבית רבעונית בשיעור של 11.75%, מיום 9/10/05ועד למועד התשלום בפועל. לטענת המשיב, סכום התביעה משקף את סכום היתרה הדביטורית (בצירוף ריבית), שנצברה לחובת המבקשת מס' 1, והמבקשים מס' 2-4 ערבים להתחייבויותיה של המבקשת מס' 1 (כתב הערבות צורף כנספח ד' לכתב התביעה).  

במקביל, הגיש המשיב בקשה להטלת עיקול זמני על זכויות המבקשים מס' 2 ו-3 בנכסים מסויימים (נכס מקרקעין, כספים וכלי רכב), שהתקבלה בהחלטת כב' השופט גלדשטיין מיום 17/11/05. 

לאחר מכן, הוגשו חמש בקשות שונות הקשורות לצו העיקול- שלוש מהן להרחבת העיקול, ושתיים מהן לביטול מסויים של ההרחבה.

לענייננו רלבנטיות שתיים מבקשות אלה-

(א)   בש"א 13623/06 מיום 19/6/06- במסגרתה עתר המשיב להרחיב את צו העיקול הזמני שניתן ביום 17/11/05, כך שיחול גם על כספים השייכים למבקש מס' 3 והמופקדים בחשבון שמספרו 606327/49, אצל המחזיק (שהינו בנק לאומי סניף רחובות). המשיב טען, כי בבדיקת מצב החשבון התגלה כי ביום 18/6/06 החשבון זוכה בסכום של 54,131 ש"ח, באמצעות העברה בנקאית מבנק איגוד לישראל בע"מ, וצירף לבקשתו דף חשבון התומך בטענה זו. בקשה זו התקבלה בהחלטתו מיום 22/6/06 של כב' השופט גלדשטיין.

(ב)    בש"א 15345/06 מיום 10/7/06- במסגרתה עתר המשיב להרחיב את צו העיקול הזמני באופן שלמעשה הינו זהה לחלוטין למבוקש בבקשה הקודמת.

המשיב טען, כי עובר למתן ההחלטה מיום 22/6/06, נמשכו כספים בסכום של 54,131 ש"ח מחשבון הבנק של המבקש מס' 3 המצוי אצל המחזיק, כך שביום ביצוע צו העיקול, לא היו מופקדים כספים עבור המבקש מס' 3 בחשבון בנק זה. לטענתו, ביום 9/7/06 זוכה חשבון הבנק בסכום של 67,318 ש"ח, באמצעות העברה בנקאית מבנק איגוד, וצירף דף חשבון התומך בטענה זו.

בהחלטתי מיום 10/7/06 נעתרתי לבקשה זו, ובגין כך, כאמור, הוגשה הבקשה הנוכחית.

2.                    לטענת המבקשים, המבקש מס' 3 אמנם רשום פורמלית כבעלים  בחשבון הבנק שמספרו 606327/49 (להלן: "חשבון הבנק"), במשותף עם גרושתו, גב' שרית פינקוס. אלא שבפועל, לטענתו, גב' שרית פינקוס היא הגורם הפעיל היחיד בחשבון הבנק, והוא עצמו אינו משתמש כלל בחשבון, ולכן אין מקום להטלת עיקול על כספים המופקדים בו.

לחילופין,  לטענתם, חשבון משותף אינו בר עיקול, ומעבר לכך, מדובר בסוגיה של "ספק בעלות", שעל פי סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, אמורה להתברר במסגרת עתירה נפרדת.

המבקשים צירפו עותק מהמרצת הפתיחה שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, על ידי גב' שרית פינקוס וחברת זיו מטפ תעשיות בע"מ (להלן: "חברת זיו מטפ"), במסגרתה התבקש סעד הצהרתי לפיו הגב' שרית פינקוס היא הבעלים היחיד של חשבון הבנק והכספים המופקדים בו שייכים לחברת זיו מטפ, ולכן לא ניתן להטיל עליהם עיקול בגין חובותיו של המבקש מס' 3, וכן הבנק לא היה רשאי לעקל כספים שנמשכו מחשבון הבנק ביום 9/7/06, על פי צו עיקול שניתן יום לאחר מכן. בנוסף, התבקש בהמרצת הפתיחה להצהיר כי היה על הבנק לכבד את ההמחאות שנמשכו מחשבון הבנק ביום 9/7/06 וביום 10/7/06.

בתגובתו, טען המשיב כי טענות המבקשים נעדרות פירוט כנדרש והן אף סותרות זו את זו.

המשיב טען כי אין יסוד עובדתי לכך שמדובר בכספים השייכים לחברת זיו מטפ, ובכל מקרה, בהתאם להמרצת הפתיחה עצמה, זוהי חברה שבבעלותו של המבקש מס' 3.

לטענת המשיב, אין כל מניעה להטיל עיקול על כספים המופקדים בחשבון משותף, כאשר לכל אחד מהשותפים מוקנית זכות חתימה עצמאית.

בנוסף, לטענתו, המרצת הפתיחה שהוגשה לבית המשפט השלום מהווה "הליך תלוי ועומד", ומלכתחילה, היה על המבקשים להגיש בקשה לסעד ביניים במסגרתה.

בתצהיר תשובתו לתגובה, טען המבקש מס' 3 כי חברת זיו מטפ אותה הוא מנהל, רכשה מהמשיב את פעילותן של המבקשות מס' 1 ו-4 , והיא מנהלת את פעילותן. המבקש מס' 3 צירף לתצהירו מסמכים המעידים, לטענתו, על העברת כספים לחשבון הבנק, עבור חברת זיו מטפ. 

3.                    ראשית, אציין, כי קיימת בעייתיות פרוצדורלית כלשהי לדון בבקשה הנוכחית בד בבד עם התנהלותה של המרצת הפתיחה בבית משפט השלום בתל אביב.