החלטה בתיק בשא 16068/06 - פסקדין

המשיבה הגישה לביצוע שטר חוב חתום ע"י המבקש, ע"ס 23,109 ש"ח ז.פ. 28.11.05.

מן התצהיר התומך בהתנגדות , עולה כי בין המבקש לבין המשיבה נחתם הסכם שכירות תפעולית (מסגרת) (ר' מוצג מש/4) לתקופה של 36 חודשים עפ"י תנאים שנקבעו בהסכם השכירות.

לדברי המבקש הוא עמד בתשלומים במשך 21 החודשים הראשונים, אך עקב משבר כלכלי, שנבע מפיטוריו ממקום עבודתו, לא יכול היה לעמוד ביתרת - התשלומים. נציגי המשיבה ביקשו ממנו להחזיר את הרכב תוך 24 שעות, וביום 22.11.05 השיב את הרכב למגרש המשיבה, לטענתו, עד אשר יוסדר תשלום הפיגורים שעמדו באותו זמן ע"ס 4,600 ש"ח. לטענת המבקש הובטח לו מפורשות כי הרכב ימתין לו במגרשי המשיבה עד שיצליח לארגן את סכום הפיגורים, אך לתדהמתו התברר לו כי המשיבה מכרה את הרכב ללא הסכמתו ו/או ידיעתו במחיר נמוך מערכו האמיתי.

המבקש צירף לתצהירו מכתב ששלח למשיבה ובו הוא מצין כי ביום החתימה לא קרא כדבעי את ההסכם עליו חתם, אך הובטח לו שהרכב ימתין לו עד לסילוק הפיגורים.

בחקירתו הנגדית אישר המבקש כי קיבל את אזהרת הוצל"פ לקראת אמצע יוני, יולי 2006, וכי הגיש התנגדות רק בחודש אוקטובר 2006. מאישור המסירה של אזהרת הוצל"פ עליו חתם המבקש (מש/1) עולה כי האזהרה הומצאה לידיו כבר ביום 23.5.06, ועל כן אין מחלוקת כי ההתנגדות הוגשה באיחור ניכר.

למבקש הוצגה הודעה מיום 16.11.05 על ביטול העיסקה אשר נשלחה בדואר רשום לכתובתו  

(מש/2). במכתב זה מודיעה המשיבה למבקש כי במדה והחוב לא יסולק, או לחילופין לא יושב הרכב לחזקתה, תפעל המשיבה לגביית מלוא החוב בהתאם להסכם לרבות תפיסת הרכב.

המבקש חזר על דבריו כי שילם במשך שנתיים רצופות את התשלומים הנדרשים בלי שום פיגור, וכי לא תיאר לעצמו שהרכב יימכר במהירות כזו, מה גם שקיבל הבטחה שיאפשרו לו להסדיר את חוב הפיגורים, כאמור לעיל.

המבקש אישר כי קיבל את מכתב התשובה של המשיבה מיום 9.3.06 (מש/3) במענה למכתבו.

במכתב זה מודיעה לו המשיבה כי מאחר שחוב הפיגורים לא סולק, נמכר הרכב, וזאת על מנת למזער את הנזקים שנגרמו לה עקב ביטול העיסקה ע"י המבקש, שלא עמד בתשלומיו עפ"י החוזה.

המבקש אישר כי הוא חתום על הסכם - השכירות (מש/4), וגם על נספח ב' להסכם השכירות: "סיום עיסקה לפני תום תקופת השכירות" (מש/5). כמו כן אישר המבקש כי קיבל את מכתבה של המשיבה מיום 28.11.05 (מש/6), אך טען כי זהו חשבון מנופח. לבסוף הודה המבקש כי לא שילם את חוב הפיגורים בסך 4,600 ש"ח שנצבר לחובתו.

עם כל ההבנה למצבו של המבקש אשר עבד קשה על מנת לעמוד בתשלומים, אך לא הצליח  במשימה, עקב פיטוריו, הרי שאין מנוס מהחלת נספח ב' להסכם השכירות, (מש/5), אשר נקבעו בו תנאים לסיום העיסקה לבקשת השוכר.

הוראות נספח ב' של הסכם השכירות קובעות כאמור את אופן עריכת ההתחשבנות במקרה של סיום מוקדם של העיסקה (למשל עקב הצטברות פיגורים בתשלום). ההתחשבנות מיום 28.11.05 (מש/6) נערכה עפ"י כללי ההסכם, וזהו תחשיב גמר החשבון שצויין בשטר החוב, אשר הוגש לביצוע. סעיף 16.9 להסכם השכירות (מש/4) קובע כי: "כל שינוי או תיקון שייעשו בהסכם זה או בתנאי מתנאיו ו/או כל ויתור על זכות מזכויות הצדדים על פיו, יהיו ברי - תוקף רק אם ייעשו בכתב וייחתמו כדין".

טענותיו של המבקש כי הובטח לו שהרכב לא יימכר עד שישלים את פיגוריו, היא טענה בע"פ כנגד מסמך בכתב, וכל עוד לא הועלתה הסכמה זו על הכתב, לא ניתן להתייחס אליה, נוכח האמור בסעיף 16.9 הנ"ל.

ב"כ המשיב טוען בצדק כי לא ניתן לקבל את טענת המבקש שהמשיבה הסכימה להמתין עד לסילוק חוב הפיגורים, הן מלשון ההסכם, והן מן הסיבה שזה מנוגד להיגיון הכלכלי - מסחרי, שעה שהמשיבה נדרשת לפרוע לבנק את ההלוואה שנטלה היא עצמה לצורך רכישת הרכב.

ולבסוף, ניתן לתבוע בשטר החוב את סכום הפיצוי המוסכם, שכן בהתאם לסעיף 7.1 להסכם, "השוכר נותן בזאת למשיבה הרשאה בלתי חוזרת למלא את הפרטים החסרים בשטרי החוב, לשם הצגתם לפרעון, בגובה יתרת - חובו של השוכר כלפי המשכירה כפי שתהיה בעת הצגת השטר לפרעון".

גמר החשבון נערך עפ"י סעיף 1.3 למש/5 לרבות הפיצוי המוסכם לפי התחשיב שהוסכם בין הצדדים בנספח ב' להסכם.

לאור האמור לעיל דין ההתנגדות להידחות.

הליכי הוצל"פ יימשכו כסידרם נגד המבקש ע"י המשיבה.