החלטה בתיק בשא 16059/06 - פסקדין

החב' המשיבה 3 אוחזת בעשרות שיקים משוכים מחשבונו של המבקש וחתומים על ידו אשר חוללו בהעדר פרעון, רובם מסיבת הוראת ביטול.

מחקירת המבקש, בעל חנות נעליים, שהחב' - המשיבה סיפקה לו סחורה במהלך השנים, עולה כי הוא נקלע לקשיים כלכליים והתקשה לשלם את חובו.

ביום 12.12.04 נחתם בחיפה הסכם בין המבקש למשיבים לפיו התחייב המבקש לשלם להם סך כולל של 250,000 ש"ח (המורכב מסך חוב שהצטבר בסך 230,000 ש"ח - סעיף 6 להסכם, ובתוספת ריבית והצמדה) בשנים - עשר תשלומים שוים. ("ההסכם הראשון" - מוצג מש/2). בעקבות הסכם זה מסר המבקש למשיבים שיקים מעותדים בסך כולל של 190,000 ש"ח, והמשיבה הנפיקה לו שלוש קבלות, מס' 093, 094, 095 בגין שיקים אלה. (שלוש הקבלות - מוצג מש/1).

ב"כ המשיבים טוען כי בפועל נפרעו מתוך השיקים הנ"ל רק שבעה שיקים בסך כולל של 35,000 ש"ח, וכי היתרה שלא נפרעה (קרן) מסתכמת בסך 155,000 ש"ח. לאחר מכן שילם המבקש שני תשלומים של 5,000 ש"ח כ"א, ועקב אי - יכולתו לעמוד בהתחייבויותיו עפ"י ההסכם הראשון, נחתם בין הצדדים הסכם שני ביום 11.4.05 לפיו נקבע מנגנון נוסף לפרעון החוב באמצעות מכשיר אלקטרוני שהיה אמור להעביר למשיבים את סכומי החיוב של הלקוחות הרוכשים נעליים בחנות המבקש. עפ"י הסכם זה ("ההסכם השני" - מש/3), התחייב המבקש לשאת בעלות המכשיר וכן בעמלות חב' האשראי. עפ"י גירסת המשיבים הם גבו מן המבקש באמצעות מכשיר זה סך של 112,553 ש"ח ע"ח החוב הראשון.

בסוף נובמבר 2005 חדל המבקש להעביר כספים למשיבים, והם נטלו את מכשיר החיוב והחזירו אותו לחב' האשראי. לטענת המשיבים נותר המבקש חייב עפ"י ההסכם הראשון סך 122,222 ש"ח.

המשיבה 3 סיפקה למבקש נעליים למכירה בחנותו והמבקש אישר בעמ' 2 לפרוטוקול כי בין 12/04 ועד 31.10.05 סופקה לו סחורה עפ"י חשבוניות. כמו כן אישר המבקש בחקירתו כי לא יכול היה לעמוד בהסדר הפריסה הראשון, ועקב כך נחתם ההסדר השני.

ביום 2.3.05 העביר המבקש למשיבה 3 שיקים מעותדים בסך כולל של 54,000 ש"ח על חשבון אספקת הנעליים (קבלה מס' 123 - מש/4), מתוכם נפרעו, לטענת המשיבים, שני שיקים בסך כולל של 6,000 ש"ח, כאשר כל האחרים סורבו. לטענת המשיבים החוב בגין יתרת השיקים הללו עומד ע"ס 51,770 ש"ח.

תצהירו של המבקש אינו ברור כל צרכו. הוא מודה בשני הסדרי התשלומים שנעשו, אך במקום לפרט אלו שיקים כובדו, הוא טוען כי ב"כ המשיבים לא צרף את צילומי השיקים שסורבו, ובכך הוא אינו מדייק, שכן צילומי עשרות השיקים צורפו לבקשת הביצוע שהגיש ב"כ המשיבים.

המבקש טוען כי מתוך חוב של 250,000 ש"ח שהיה חייב, שילם כ - 120,000 ש"ח, ונשארה יתרה של כ - 130,000 ש"ח. לדבריו: "אני יודע שיש חוב על 130,000 ש"ח", אך לטענתו מאחר שלא סופקה לו סחורה, לא היה לו במה לשלם. המבקש מתעלם מכך כי משנותר חייב עבור סחורה שסופקה לו,  היו המשיבים מנועים מלהמשיך ולספק לו סחורות נוספות, ועל כן אין הוא יכול לטעון לנזקים שנגרמו לו עקב אי - קבלת סחורה מן המשיבה 3.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני מחליטה לדחות את ההתנגדות ע"ס 130,000 ש"ח (סכום החוב בו מודה המבקש), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מספטמבר 2005 ועד לתשלום בפועל. הליכי הוצל"פ יימשכו כסידרם נגד המבקש ע"י המשיבים על סכום זה.

אשר ליתרת סכום התביעה, מן הראוי לבדוק לעומק את ההתחשבנות בין הצדדים, אם כי תצהירו של המבקש דל ומעורפל.

אשר על כן מתקבלת ההתנגדות על יתרת סכום התביעה בתנאי שהמבקש יפקיד בקופת ביהמ"ש ערבות בנקאית צמודת - מדד ובלתי - מוגבלת בזמן ע"ס 50,000 ש"ח תוך 45 יום מהמצאת החלטה זו לידי בא - כוחו.

המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך 2,000 ש"ח + מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום א' בכסלו, תשס"ח (11 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.

                                                                                                       _________________

                                                                             ש. פומרנץ, רשמת

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: