החלטה בתיק בשא 159947/07 - פסקדין

בפני התנגדויות לביצוע שיקים במספר תיקי הוצאה לפועל (להלן: "הבקשה").

לפי הסכמת הצדדים, כל ההתנגדויות ידונו במאוחד במסגרת בשא 159947/07 ונוכח כך ניתנה החלטה ביום 20.5.07 בדבר איחוד ההתנגדויות במסגרת בשא 159947/07.

תמצית טענות המבקש

נקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגד המבקש נעשית מכח חתימתו על השיקים כערב. המבקש הוא ערב מוגן ומשלא מוצו ההליכים כנגד החייבת העיקרית בתיקי ההוצאה לפועל, למבקש טענות הגנה טובות.

נקיטת ההליכים נגד המבקש נעשתה בחוסר תום לב במסגרת קנוניה בין המשיבה לחייבת העיקרית בתיק והבעלים שלה, אשר ערב יחד עם המבקש לחובותיה.

המשיבה הינה חברה העוסקת במימון ומתן גיבוי פיננסי לחברות ניכיון כדוגמת חברת גולדמן טרמפ בע"מ (להלן: "גולדמן"), שהיא בבעלות וניהול מר מאור, וחברת טיילור זקס בע"מ (להלן: "טיילור"), שהיא בבעלות המבקש. המשיבה העניקה בתקופה הרלוונטית לחברות גולדמן וטיילור שירותי מימון וניכיון שיקים. כמו כן, בחלק מהעסקאות עבדו טיילור וגולדמן בשיתוף פעולה עסקי במסגרת חברת ניכיון משותפת בשם גולדמן טיילור בע"מ (להלן: "החברה המשותפת").

לטענת המבקש, במסגרת שיתוף הפעולה העסקי בינו לבין מר מאור, חתם ביחד עם מר מאור על גבי השיקים כערב לפרעונם על ידי טיילור ו/או גולדמן ו/או החברה המשותפת.

לפי הפירוט שהומצא על ידי המשיבה עצמה, עומד חובה של גולדמן על סך של 264,049 ש"ח, בעוד החוב של טיילור (שבבעלות המבקש) עומד על סך של 59,054 ש"ח בלבד ולגבי החברה המשותפת קיימת יתרת זכות לטובתה בסך של 35,271 ש"ח.

לטענת המבקש, חבותו לגבי כ-85% מהחוב נשוא תיקי ההוצל"פ נובעת מערבותו בלבד לחובותיה של גולדמן שהיא בשליטתו של מר מאור. המבקש הינו בגדר ערב מוגן ולפיכך נהנה מהגנת ערב מוגן.

המשיבה נוקטת בהליכים נגד המבקש בחוסר תום לב ולראיה שלא צירפה לתיקי ההוצל"פ כחייב נוסף את בעליה של החייבת העיקרית (גולדמן), שהוא גם ערב.

דיון

בעדותו של המבקש בבית משפט התברר כי בחלק מהמקרים הוא חתם את חתימתו של מר מאור וכן חתם על שיקים של גולדמן, גם זאת במקום מר מאור.  לטענתו של המבקש, החתימות של מר מאור שנחתמו על ידו היו בהסכמה והוא חתם במקום מר מאור כאשר מר מאור לא היה במשרד או היה בחו"ל. לטענתו, השימוש שעשה בחותמות של 3 החברות לרבות גולדמן והחברה המשותפת, היה דומה לשימוש של המזכירה של המשרד שעשתה שימוש בחותמות של 3 החברות.

טענתו של המבקש, כי הוא הבעלים של טיילור ומחצית החברה המשותפת בלבד לא נסתרה.

אכן, מעדותו של המבקש עולה שפעל ב-3 החברות ועם זאת איני סבור שבשלב מקדמי זה יש מקום לקבל את טענת המשיבה כי מחקירת המבקש עולה שהוא ניהל את 3 החברות כארגון אחד. איני מקבל את טענת המשיבה, כי טענת המבקש להפרדה בין 3 החברות קרסה. לצורך בירור שאלה זו על בית המשפט לשמוע ראיות. בשלב מקדמי זה, אין מקום להסיק מסקנה גורפת זו.

טענת ההגנה העיקרית של המבקש היא לגבי היותו ערב מוגן לגבי מרבית החוב נשוא תיקי ההוצל"פ הנובע מערבות המבקש לחברת גולדמן, החייבת העיקרית, שהוא אינו בעל עניין בה.

בין הצדדים קיימת מחלוקת האם המבקש חתם בגב השיקים כמסב או ערב.

יצוין שבחלק מן השיקים נשוא התיקים מופיעה בגב השיקים הן חתימה של המבקש והן חתימה של טיילור. בחלק אחר של השיקים מופיעה בגב השיקים חתימה של המבקש בלבד ללא חתימה של טיילור.

לאור עדותו של המבקש, המבקש הוא בעל עניין בחברת טיילור ובחברה המשותפת וזאת לפי הגדרת "בעל עניין" בחוק ניירות ערך, תשכ"ח - 1968. אין באפשרותי לקבוע בשלב מקדמי זה, כי המבקש הוא בעל עניין בחברת גולדמן.

לצד חתימת המבקש בגב השיקים אין כל הערה או תוספת כי מדובר בערבות לשטר.

צודקת המשיבה, כי על פני הדברים, נוכח החתימה של המבקש ללא כל כיתוב בצידה, אזי - הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 56 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת השטרות"), לפיו החותם על שטר שלא בתור מושך או קבל חב בתור מסב כלפי אוחז כשורה.

יודגש, כי ככל שיקבע שהמבקש חתם על השיקים בתור מסב, אזי - מבחינתה של המשיבה האוחזת בשיקים, המושך והמסבים חייבים ביחד ולחוד והמשיבה רשאית לגבות ממי שתחפוץ את מלוא סכום השטר (ש' לרנר, דיני שטרות, תשנ"ט - 1999, עמ' 305).