החלטה בתיק בשא 15974/02

1.         בפניי בקשה למתן צו הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980.

ביום 5.11.98 ניתן צו לכינוס נכסיה של החייבת על פי בקשתה. ביום 16.4.00 הוכרזה החייבת פושטת רגל, לאחר שביהמ"ש אימץ את חוות דעתו של הכנ"ר, וביום 6.6.02 מונה עו"ד משה לוי כנאמן לנכסי החייבת. על החייבת הושת תשלום חודשי בסך של 600 ש"ח, אשר הוגדל לסך 1,250 ש"ח החל מיום 19/7/05.

בתיק החייבת הוגשו 25 תביעות חוב בסכום של 2,278,000 ש"ח, והנאמן אישר תביעות חוב בסכום של 1,064,074 ש"ח.

2.         החייבת הגישה ביום 17.12.02 בקשה למתן צו הפטר והתקיימו מספר דיונים בבקשתה, בפני ארבעה שופטים שונים, זאת עקב התנגדותם של הנושים העיקריים של החייבת, ובעקבותיהם אף התנגדות של הנאמן ושל הכנ"ר.

ביום 4.5.06 הוגשה על ידי החייבת בקשת הפטר מחודשת ומשופרת, בה הציעה סכום חד פעמי בסך 70,000 ש"ח, אותו תגייס, לדבריה, מבני משפחה וקרובים, ואשר יתווסף לסכום שהצטבר בקופת הפש"ר.

בבקשתה ובכל ההודעות שהגישה בהליכים המתמשכים לקבלת ההפטר חוזרת החייבת וטוענת כי היא אישה בת 57, הנמצאת בהליכי הפש"ר מזה 8 שנים, עשתה מאמץ גדול לעמוד בכל אשר הוטל עליה, וזאת למרות מצבה הכלכלי והבריאותי הקשה.

3.         הנאמן תמך בבקשת החייבת להפטר, בטענה כי איש מהנושים לא פנה למשרד הנאמן ולא המציא לו מידע על נכסים נוספים של החייבת, ובשים לב להתחייבות החייבת כי כל נכס נוסף שיימצא בעתיד, אם יימצא, יועבר לנושים.

4.         הכנ"ר הגיש מספר תסקירים בעניינה של החייבת, תוך התייחסות לעמדת הנושים והנאמן.

מתסקיר הכנ"ר עולה כי בהצעת החייבת יש כדי תשלום דיווידנד סופי בשיעור של 10% לנושים שתביעותיהם אושרו על ידי הנאמן, בנוסף לכיסוי שכר טירחתו של הנאמן ושכר השגחת הכנ"ר.

שלושה נושים, אשר ערך תביעות החוב המצטבר שלהם הוא 801,090 ש"ח, כ-75% מסך החובות שאושרו, הודיעו על התנגדותם לבקשת ההפטר. הנושים מתנגדים להפטר החייבת בטענה כי החייבת מפעילה כיום עסק אך מתחזה לעובדת שכירה ובכך מטעה את נושיה, קיים חשש להברחת נכסים, והדיווידנד המוצע לנושים בשלב זה הוא נמוך ואין הצדקה להפטירה מחובותיה.

5.         החייבת טוענת חזור וטעון כי הטענה בדבר הברחת נכסים נבחנה לאורך שנים על ידי הנאמן, וכי אין בה ממש.

דיון

6 .         ככלל, העיקרון הגלום ביסודו של צו ההפטר הינו הכרה באינטרס הלגיטימי של פושט הרגל אשר נקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרעם, לפתוח דף חדש בחייו.

על בית המשפט הדן בבקשה להפטר, לאזן בין זכותה לפתוח דף חדש בחייה, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים המוגנת לפי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. (ראו ע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז (4) 197, בעמ' 204).

בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול בדונו בבקשת החייבת למתן צו הפטר, על בית המשפט להביא בחשבון את התנהגותה עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם, את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכונס הרשמי, את עמדת הנאמן והנושים וכן את התועלת לנושים בהמשכת הליכי פשיטת הרגל (לוין וגרוניס - פשיטת רגל (מהדורה שניה) עמ' 193).

7.         הסתבכותה הכלכלית של החייבת נובעת לכאורה מכשלון עסקי והחייבת מצויה בהליך פשיטת הרגל מסוף שנת 98'. הצעת החייבת מגלמת תשלומים חודשיים של 56 חודשים מראש. הנאמן סבור כי אין כל מניעה להפטירה מחובותיה וממליץ להעתר לבקשה.

עם זאת לא ניתן להתעלם מחובותיה הרבים, מכושר השתכרותה ומתשלומיה לקופת הפש"ר, כמו גם מהעובדה כי החייבת עשתה דין לעצמה וצברה פיגורים רבים לקופת הפש"ר.  (ולעניין כושר השתכרות והמועד שחלף מהכרזת פשיטת הרגל כשיקולים לדחיית בקשת הפטר, ראו בש"א 3745/04 ברק ישי נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז הדרום (לא פורסם)). לכך יש להוסיף את התנגדות הנושים, ובעקבותיה את התנגדות הכנ"ר, הסבור כי נוכח ערך הנשייה המתנגדת לבקשה, אין מקום להעתר לבקשה.

8.         התרשמתי כי התנגדותם של הנושים אינה נובעת משרירות לב או מרצון להכביד על החייבת, המצוייה בהליכי הפש"ר זמן רב, אלא מהסברה כי החייבת מנהלת למעשה את החברות בהן היא עובדת כשכירה, ואינה מגלה לכנ"ר ולנאמן את העובדות כהוויתן. מחקירת החייבת בפני כב' השופט סעב עלה כי אכן רב הנסתר על הגלוי, כי החייבת העבירה כספים דרך חשבון בנה, השתמשה ברכביהם של בניה באופן עקבי ותום ליבה מוטל בספק.

החייבת אישרה בחקירתה כי רכבו של בנה חנה ליד ביתה ביום הדיון, וכי הרכב נמצא אצלה לעיתים משך שבועות, באומרה: " למה שהבן שלי לא יעזור לי". (עמ' 5 לפרוט', ש' 14). עוד התברר כי החייבת מפקידה את משכורתה לחשבון בנה, והשניים משתמשים למעשה באותו חשבון, כשהבן מושך כספים במזומן ונותנם לה. אחיה משלם את חשבונותיה, וכפי שאמרה החייבת " נכון שכל המשפחה זו קופה אחת וכל זה בגלל מה שקרה לי". (שם).