החלטה בתיק בשא 159563/05 - פסקדין

1.         בפני בקשה לביטול פסק-דין שניתן ביום 6.1.05 בהעדר הגנה מטעם המבקשת.

            אין מחלוקת כי בוצעה למבקשת מסירה כדין של התובענה, ועל כן ניתן פסק-הדין כדין.

            נותרה השאלה האם עומדת למבקשת עילת הגנה המקנה לה הזכות לביטולו של פסק-הדין.

2.         עסקינן בתובענה זו בתאונת דרכים שאירעה בין רכבו של המשיב לבין רכבו של נתבע מס' 1 בתובענה אשר בוטח ע"י המבקשת בזמנים הרלוונטיים לאירוע התאונה.

            לטענת המבקשת אין היא חבה את תגמולי הבטוח לנתבע 1, ומכאן שאין היא חבה אף את תגמולי הבטוח למשיב ומאותו הטעם, כל זאת מכח סעיף 68 לחוק חוזה הבטוח התשמ"א - 1981.

            לטענתה אירוע התאונה בויים או לא אירע כלל, וזאת בשיתוף פעולה בין המשיב לנתבע 1.

            המבקשת אף ציינה, כי נתבעה בגין אותו אירוע ע"י המבוטח שלה עצמה (הוא הנתבע 1) לכיסוי נזקיו ברכב, ואף שם הגישה כתב הגנה באותה עילת הגנה.

3.         לטענת ב"כ המשיב יש לדחות את הבקשה, מאחר והמבקשת לא הציגה עילת הגנה מפורטת, כך שניתן יהיה לבחון את סיכויי הצלחתה.

            כל טענתה של המבקשת היא, והנני לצטט מתצהיר נציג  המבקשת, התומך בבקשה:

            "מאחר והמבקשת איננה מכירה בכיסוי הבטוחי של המשיב 2 (קרי - הנתבע 1 - ו.ש.) מכח הפוליסה ו/או מכח חוזה ביטוח כמפורט לעיל, לאור ממצאיה מהם עלה חשד כי ארוע התאונה בויים ו/או כי לא ארע בנסיבות כפי שנטענו ע"י המעורבים, לרבות על ידי המשיב מס' 1 (קרי - המשיב - ו.ש.) וזאת על מנת לגרום להשבתת הרכבים המעורבים בכוונה ובנסיון לזכות בתגמולי ביטוח במרמה מהמבקשת, פטורה המבקשת מקל וחומר מכל חבות גם כלפי המשיב 1 בגין אירוע התאונה הנטען והמוכחש".

4.         אומנם אין האמור לעיל מפורט דיו, ואין בו אלא חשד אשר בהעדר פירוט התשתית העובדתית המבססת חשד זה, לא ניתן לבחון ולהעריך האם החשד מבוסס דיו ומה סיכויי המבקשת בטענה זו.

            המבחנים לקיומה של עילת הגנה לצורך ביטול פסק-דין שניתן בהעדר, דומים למבחנים הננקטים לצורך בחינת קיומה של עילת הגנה בבקשת רשות להתגונן.

            שאלה דומה נדונה בע"א 543/86 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דניאל כלפון פ"ד מ"ב (3) עמ' 339.

            שם נאמר: "כי נתבע, המבקש רשות להגן, חייב "להיכבד ולהיכנס לפרטי העובדות"..

            יתרה מזו: חובה כפולה ומכופלת לפרט טענתו מוטלת על נתבע המתגונן בטענת תרמית או קנוניה... מי שמאשים את חברו במעשה תרמית, עליו לפרט את העובדות עליהן מתבססת האשמה".

5.         אלא שהנני סבורה כי יש מקום לאבחן את המקרה שבפני עם המקרה בפסק הדין הנ"ל, ואפילו מההלכה הפסוקה בענין פירוט התרמית. והטעם לכך הוא נסיבות המקרה המיוחדות בענייננו.

            לשאלת התרמית במקרי ביטוח תשתית עובדתית הנמצאת בתחום הידיעה הבלעדי של השותפים לתרמית, בעוד שחברת הביטוח אין לה ולא יכולה להיות לה ידיעה מוחשית בענין זה. כל שיש בידיה הוא ממצאים של חקירה.

            בנסיבות מסוימות, רשאית חברת הביטוח שלא לחשוף את ממצאיה כדי לא לפגוע בהוכחת גירסתה, וכלשון כב' בית המשפט ברע"א 4249/98 שמעון סויסה נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ: "רשאי בית המשפט לסטות מן הכלל האמור, אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת".

6.         ב"כ המבקשת סומך טענותיו על הלכה זו ובמקרה הספציפי בתיק זה. על סמך אותה הלכה פסוקה, נסמך בית המשפט אף בהחלטות שנתן בתיק התביעה בו נתבעה המבקשת ע"י המבוטח שלה. דהיינו, בית המשפט בהחלטה בתיק הנ"ל כבר גילה דעתו כי המבקשת רשאית שלא לחשוף את אותן ראיות בטרם הסתיימה פרשת התביעה וזאת לאחר שעיין בראיות אלה.