החלטה בתיק בשא 15951/07 - פסקדין

בקשות אלה עניינן היחס בין הערות אזהרה שנרשמו על מקרקעין לבין עיקולים שנרשמו על מקרקעין אלה.

צו העיקול שהתבקש וניתן בבש"א 12669/07 היה לרשום עיקולים על מקרקעין הרשומים ברשם המקרקעין בחלקות 87,88 בגוש 13701, 43 בגוש 13529 ו-133 בגוש 13532, אלא אם כן רשומה לטובת צד ג' הערת אזהרה בגין עסקת מכר על כל מקרקעין אלה.

כפי שהוברר מטענות  הצדדים ומהראיות שהוגשו, בחלקה 133 גוש 13532 נרשמה הערת אזהרה לפי סעיף 126 בסך 2,534,352 ש"ח שקיבלו הבעלים הרשומים מגבריאל אבוטבול, ובחלקות 87,88 בגוש 13701 נרשמה הערת אזהרה בהתאם להסכם מכר לטובת דיצה השקעות וניהול בע"מ, הכל לפני הטלת צו העיקול. בדיון בפני ביום 1.11.07 הוברר שהסכם המכר עם דיצה השקעות על רק על 14 דונם מתוך 77 דונם שכוללות החלקות הנ"ל, אף שיש בו אופציה לעריכת הסכם מכר לגבי חלקים נוספים, וכן התברר שהסכום שנרשם לטובת גבריאל אבוטבול הוגדל עקב העובדה שההסכם שלפיו נרשמה ההערה כולל חיוב גבוה יותר.

מכל מקום, לפי צו העיקול אין מקום למחיקת העיקולים האלה. הערת האזהרה לטובת גבריאל אבוטבול אינה הערת אזהרה על הסכם מכר, והערת האזהרה לטובת דיצה השקעות אינה הערת אזהרה על הסכם מכר של כל החלקות, אלא רק של חלקן. אמנם, לפי האופציה, כך שמעתי (מכיוון שההסכם לא גולה לעיני) אפשר שדיצה השקעות בע"מ תתקשר בהסם מכר לגבי חלקים נוספים, אבל כעת אין הסכם מכר לגבי חלקים נוספים, והערת האזהרה לא מבטיחה הסכם מר לגבי חלקים נוספים. על כן, מבחינת צו העיקול, כפי שניתן, עומדים צווי העיקול בעינם לפי התנאים בצו.

המבקשים בבש"א 15951/07 תומכים יתדותיהם לא רק בצו העיקול כפי שניתן, אלא גם בהוראות סעיף 127 (ב) לחוק המקרקעין, אשר לפיו, כך נטען, גוברת זכותו של הזכאי אשר לטובתו נרשמה הערת אזהרה על זכויות בעל הדין אשר לטובתו נרשם העיקול.

סעיף 127 (ב) לחוק המקרקעין תשכ"ט - 1969 קובע כדלקמן:

נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה,... הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה.

בחלקות 87,88 בגוש 13701 נרשמה הערת אזהרה לטובת דיצה השקעות בע"מ, התקפה בשלב זה לגבי 14 דונם מתוך החלקה. על כן, העיקול חל על יתרת המקרקעין, ואין למוחקו.

בחלקה 133 גוש 13532 נרשמה הערת אזהרה לפי סעיף 126 בסך 2,534,352 ש"ח שקיבלו הבעלים הרשומים מגבריאל אבוטבול. המשיבים בבש"א 15951/07 טענו טענות שונות כלפי גבריאל אבוטבול, אבל בטענות אלה לא אדון אגב העיקול המוטל על זכויות הבעלים הרשומים, כאשר גבריאל אבוטבול שהוא הזכאי וכלפיו נטענות הטענות לא צורף כמשיב לבבקשה לעיקול. הערת האזהרה בגין הסכום שנרשם לטובת גבריאל אבוטבול אכן סותרת את העיקול שנרשם לטובת המשיבים, בכך שלא ניתן יהיה לממש את העיקול אלא בכפוף לאותה הערת אזהרה. על כן, העיקול חל רק על הסכום שמעבר לסכום שבגינו נרשמה הערת אזהרה.

המשיבים, מבקשי העיקול, טענו שערכם של מקרקעין אלה עולה על הסכום שנרשם לטובת אבוטבול. טענה זו מביאה אותנו לשאלה מה ערכם של המקרקעין, הקשורה לשאלת תוקפו של העיקול. העיקול  הוטל בגין הסך של 1,500,000 ש"ח. אם יש באחד מהנכסים או שניים די כדי לכסות סכום זה (לאחר מסי והוצאות מכירה) יש לבטל את העיקולים האחרים, החלים על יותר מסכום העיקול המבוקש ( וראה רע"א 95 / 1565 סחר ושרותי ים בע"מ נ' חברת שלום וינשטיין בע"מ פ"ד נד (5) 638).

על כן, אני דוחה את הבקשה למחיקת העיקולים בחלקות הנ"ל, וקובע שהם יחולו רק מעבר להערות האזהרה כאמור לעיל. ואולם, מבקשי העיקול יגישו בתוך 14 יום מהיום ראיות לשווי המקרקעין המעוקלים כך שהעיקולים יצומצמו לנכסים שיש בהם כדי גובה העיקול בלבד.

הוצאות הבקשות יכללו בהוצאות הבקשה לביטול עיקול.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים .

ניתנה היום כ"ג בחשון, תשס"ח (4 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: