החלטה בתיק בשא 159498/07 - פסקדין

א. כללי וטענות הצדדים

בפני בקשת התנגדות לביצוע שטר ובצידה בקשה להארכת מועד להגשתה כנגד הבקשה לביצוע שיק ע"ס 200,000 ש"ח ליום 13/2/99, משוך על ידי מר סלומון דוד (להלן - " סלומון") לפקודת המבקש, ושהוסב בחתימת המבקש לידי המשיב. השיק חזר מן הבנק הנמשך בציון "עבר זמנו".

סכום החוב כיום בתיק ההוצאה לפועל הינו 513,079 ש"ח.

לפי רישומי המחשב, האזהרה נמסרה למבקש ביום 12/3/06. הבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות הוגשה ביום 12/4/07, לאמור, ההתנגדות הוגשה באיחור של כשנה.

בבקשה להארכת מועד, טוען המבקש, כי מעולם לא קיבל לידיו את האזהרה. מעיון בהוצל"פ למד שהאזהרה נמסרה לגרושתו, שסירבה לקבלה בטענת גירושים, וכי לא הביאה לידיעתו אודות פתיחת תיק ההוצל"פ נגדו. נטען, שאינו מתגורר עם גרושתו בכתובתה שביבנה, ולכן המצאת האזהרה בוצעה שלא כדין, ולא עמדה בדרישת התקנות. כן נטען, שבעקבות בקשת גרושתו למתן פס"ד הצהרתי לגבי המטלטלין שבכתובתה, הצהירה שהמבקש עזב את הבית ממועד הגירושים, ומכאן הראיה שאינו גר עימה, ושהאזהרה הומצאה שלא כדין.

המבקש שב ומדגיש, כי כלל לא ידע, שהוגשה בקשת ביצוע, ואי הגשת התנגדותו נבעה מסיבות שאינן תלויות בו, ומגורמים אובייקטיביים שאינם בשליטתו, ובהתייחס למעשי גרושתו.

לעצם ההתנגדות, טוען המבקש לשיהוי והשתק, נוכח פתיחת תיק ההוצל"פ ב- 8/04, שעה שמועד פירעון השיק הוא כאמור לעיל.

המבקש טוען, שהמשיב התקשר עימו בקשר לרכישת מחצית נכס מקרקעין הממוקם בא.ת. ביבנה, שבעקבות קשיים כלכליים התקשה בבניית הנכס, ומונה לו כונס נכסים. בפגישה שנערכה בין הצדדים, ובנוכחות סלומון, הועלו ההסכמות הבאות:

המבקש ובנו ירכשו מחצית מהנכס תמורת סך של 350,000$; סלומון יערוב לתשלום מקדמה בסך 200,000 ש"ח, שישלם המשיב עובר לחתימת זיכרון הדברים באופן שימשוך שיק לפקודת המבקש, והאחרון יסבו לידי המשיב; השיק הוא שיק ערבות למשך חודש אחד בלבד, ולהבטחת החזר המקדמה בסך 200,000 ש"ח ולמקרה ולא ייחתם חוזה סופי.

המבקש טוען, כי בעקבות ההסכמות הנ"ל נחתם זיכרון דברים (נספח ה'1 לבקשה), והמשיב ובנו לא שילמו במעמד החתימה את המקדמה האמורה, אלא כעבור מס' ימים, והסכום הועבר לידי הכונס. לטענתו, על אף שנחתם נספח נוסף לזיכרון הדברים (נספח ו'), הנכס לא נרכש בשל העדר אמצעים כספיים של המשיב, ומפנה לפס"ד בת.א. 27296/05 שבין המשיב למושך השיק מר סלומון, לסע' 5 לפסה"ד בו נקבע, שהמשיב הפר ההסכם מאחר ולא קיבל אישור להלוואה. לעניין זה נטען, כי המשיב ובנו יזמו חתימה על הסכם רכישה פיקטיבי, לפיו ירכשו את מלוא הנכס, בתמורה ל- 1,000,000$, ע"י חברה בשם גלובל נשיונל נט בע"מ, שהוקמה לצורך העניין, כדי לקבל את ההלוואה הרצויה. נטען, כי תנאי העסקה החדשה נערכו ע"י בן המשיב, ללא התערבות המבקש, כשכל רצונו להשלמת העסקה ולתשלום חובו לבנק. הסכם הרכישה נחתם ביום 14/4/99 (נספח ט'), בעקבותיו שולם למבקש סך של 400,000 ש"ח, במקום 275,000$ כמתחייב, כאשר  250,000 ש"ח מתוכם הועברו לכונס. כן נטען, כי נוכח אי עמידת המשיב בתנאי התשלום, ונוכח איומי הכונס למימוש הנכס, וע"מ לתת למשיב ארכה נוספת להשגת כספים, נחתם הסכם נוסף הוא "ההסכם המשולש" (נספח יד') ביום 13/7/99, בין המבקש, חב' גלובל, ומשה חמי. נטען, שגם הסכם זה הופר, לא נתקבל הסך הנקוב לעיל מהמשיב ו/או מחב' גלובל, וביום 10/11/99 נשלחה הודעת ביטול הסכם ע"י עו"ד שוטון ב"כ מר חמי (נספח טו').

המבקש מוסיף וטוען, כי משהמשיב ובנו הפרו הסכם הרכישה, זכאי הוא לפיצויים מוסכמים בהתאם לס' 8 לזיכרון הדברים בסך השווה ל- 35,000$ ו/או בס' 10.3 להסכם מיום 14/4/99 בסך 100,000$. כן זכאי לקיזוז חובו למשיב, לכאורה, מסכום הפיצויים להם זכאי. בנוסף נטען לכפל הליכים בגין אותה חבות, שכן סכום השיק נתבע ע"י המשיב בהליך מקביל של תביעה כספית בבית משפט שתלוי ועומד, וכן נטען לזכות קיזוז בסך 1,000,000$ בשל חובות חברת אוטודוקס שהמשיב ובנו מנהלים ובעלי מניות בה וחייבת סכום זה למבקש.

בדיון הוספה טענה משפטית, שבשל דחיית התביעה כנגד מושך השיק מר סלומון בת.א. 27296/05, לא ניתן להמשיך בביצוע בהליכים עפ"י אותו שיק כנגד המבקש שהינו בגדר חייב משני - מיסב.

מצהירה נוספת מטעם המבקש, גב' אביטל בראל, מאשרת את נימוקי בקשת המבקש לעניין הארכת מועד, בהתייחס לעניין מסירת האזהרה, הגירושים מהמבקש, ולעובדה שאינו גר עימה.

ב. דיון והכרעה

בדיון נחקר המבקש על תצהיר הארכת מועד, והוצגו בפני בית המשפט שאילתא ממשרד הפנים שמצביעה, כי כתובת המבקש בכתובת גרושתו, ואישור המסירה מיום 12/3/06, שנחתם ע"י בנו בהליך אחר שבין הצדדים. לעניין זה טען המשיב, כי משלא טרח המבקש לעדכן כתובתו, חזקה שזוהי כתובתו. כן נטען, שהמבקש לא מכחיש קבלת המסירה לכתובת זו, ועפ"י התמליל שהוצג למבקש בדיון, המבקש ידע שנפתח תיק ההוצל"פ נגדו. מעיון במסירה, שב המבקש וטען, כי זו נמסרה בכתובת גרושתו, ונחתמה ע"י בנו, שגר עימה, וכי אינו מתגורר עימה ממועד גירושיהם. ב"כ המבקש סבר, שעדות המבקש לא נסתרה בעניין וטענותיו נתמכו בתצהיר ובעדות גרושתו.

לגוף העניין, נטען, כי אין למשיב עילה שטרית, ושהמבקש לא נחקר אודות השיק, אלא סביב עסקת היסוד. נטען להליכים משפטיים שמתנהלים בין הצדדים לגבי סכום השיק, ועל כך שתביעת המשיב נדחתה (מפנה לת.א. 27296/05), ונוכח ההתחשבנויות והעסקים שבין הצדדים, אין סיבה לכפל הליכים. המבקש נסמך על ת.א. 17296/05 שלעיל, וטוען, שלא ניתנה תמורה בעד השיק.

המשיב טוען, כי טענת השיהוי שהועלתה, לא פוגמת בתוקפו של שטר, ומפנה לפסיקה בעניין. לגבי התמורה נטען, שהמבקש קיבל 200,000 ש"ח, במסגרת קבלתו 175,000$, שאף אישר זאת בעדותו. המשיב מתנגד ל-3 טענות הקיזוז שהועלו, בטענה שהקיזוז השלישי מתייחס לתביעה כנגד חברת אוטודוקס, שהינה אישיות משפטית נפרדת; הקיזוז השני יסודו בהסכם למראית עין שנחתם, והמבקש מאשר זאת, ושלפי חוק החוזים בטל מעיקרו; והקיזוז הראשון בסך 35,000$, שלגביו לא נשלחה הודעה, לא ניתן לקיזוז עפ"י הוראת ס' 53 לחוק החוזים, מה עוד שלא נדרש סכום זה בעבר, ולגופו המבקש קיבל 175,000$ מן המשיב ומבלי שעיסקת המכר יצאה אל הפועל ו/או השיב לו את כספו.

לאחר שעיינתי בחומר שבפני, הדיון וטענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הבקשה לעניין הארכת המועד. מן הדיון ומן החומר שבפני, עולים, לכאורה, טעמים אובייקטיביים, לפיהם המבקש לא הגיש התנגדותו במועד, נוכח סירובה של גרושתו לקבל האזהרה, באופן שנמנע מהמבקש באופן אובייקטיבי לדעת לגבי פתיחת ההליכים לגביו. האזהרה נמסרה בכתובת גרושתו של המבקש שהיא גם כתובת המבקש אותה לא טרח לשנות במשך שנים, וכפי שעולה משאילתת משרד הפנים. לעניין אי עדכון כתובת, אכן מדובר במחדל של המבקש, אולם לא הוכח בפני שהמבקש התגורר בכתובת זו בפועל. כן לא ראיתי מקום לקבוע קיום מסירת אזהרה כדין, ונוכח התמליל שעלה בדיון, ושמלמד לכאורה, לכל הפחות על ידיעת המבקש אודות התיק ולהבדיל מהמצאה פורמאלית כדין.

לגבי ההתנגדות לגופה אני סבור שדין מרבית הטענות להידחות, וכפי שיפורט להלן: