החלטה בתיק בשא 15927/05

לפני בקשת רשות להגן כנגד תביעה כספית לתשלום סך 1,158,226 ש"ח.

החוב נשוא התביעה הוא חוב בגין רכישת תערובת למאכל עבור עופות שגידלה המבקשת 1.

הנתבעים 2 ו-9 הינם בעלי מניות במבקשת 1 והמבקשים 8-2 כולם הינם קרובי משפחה מדרגות שונות.

כנגד נתבע 2 ניתן פס"ד בהעדר הגנה.

המבקשת 9 היא חברה בע"מ אשר נתנה למשיבה ערבות לחובות המבקשת 1 עד לגובה 100,000 ש"ח, עם המבקשת 9 נחתם הסכם פשרה.

כתב התביעה נסמך על כרטסת הנ"ח, מסמכים הנוגעים להזמנת והובלת התערובת, הסכם במסגרתו התחייבה המבקשת 1 בין היתר לספק למשיבה בטחונות בדמות שטרי חוב בחתימת המבקשים 3-2, 9 והגב' עזיזה בעדש וכן מתן שיעבודים על להקת עופות.

כמו-כן צורפו שטרי חוב החתומים או עשויים ע"י המבקשים כאשר על כל שטר חוב חתום מי מהמבקשים.

המבקשים הגישו בקשת רשות להגן ובמסגרתה טענו טענות שונות שעוד יפורטו בהמשך.

ביום 17.1.06 התקיים דיון במהלכו נחקרו חלק מהמבקשים וניתן צו לסיכומים.

ב"כ המבקשים הודיע כי הוא מוותר על סיכומים ומסתפק בבקשה ותצהיריה.

הטענה הראשונה העולה בבקשה היא בנוגע למבקשות 3,5 ו-7. מבקשות אלה טוענות כי לא חתמו על השטרות, החתימות המופיעות והנחזות להיות שלהן אינן חתימותיהן ולכן אין לחייבן, מה גם שלא היו בקשר עסקי עם המשיבה ולא היו בקשר איתה.

המבקשות 3,5 ו-7 נחקרו וגרסתן לא קרסה ומשום כך, כבר בשלב זה, ניתנת להן רשות להגן על יסוד תצהיריהן.

שאר הטענות מועלות בתצהירו של מר מנחם בוכריס שגם נחקר בחקירה נגדית.

כבר בשלב זה יצויין שאין המבקשים 1,4,6 ו-8 טוענים דבר וחצי דבר כנגד הכרטסת שצורפה לכתב התביעה או כנגד קרן החוב.

יחד עם זאת, מועלות 2 טענות בנוגע לחוב, האחת בדבר חישוב ריבית באופן מצטבר ובניגוד לתנאי האשראי שמופיעים בהסכם נספח ד' לתביעה והטענה השניה היא קיזוז סך 500,000 ש"ח בגין חילולם של שיקים שמסרה להם חברת גולדן עוף ואשר אולצו לשווק לה את תוצרתם בדרך של כפיה מצד המשיבה.

אשר לטענת הריבית, מדובר ברכיב מינורי מתוך סכום החוב, ברם, אין ההסכם נוקב בסעיף של סנקציה ואינו מפרש מה קורה כאשר המבקשת 1 אינה עומדת בתנאי האשראי המוסכמים ולכן בשלב זה יכולה היא להנות מפרשנות מקילה של ההסכם נספח ד' לתביעה ומשכך ניתנת למבקשים רשות להגן ביחס לסכום הריבית שנגבה בין 4.8.02 ו- 4.10.02 (סכום של כ- 13,600 ש"ח ליום הגשת התביעה).

אשר לטענת הכפיה, בענין זה נחקר המבקש אך גרסתו לא קרסה.

צודק ב"כ המשיבה כי יש מקום לתמיהה כיצד זה אין בנמצא דרישה להחלפת משחטה ברם בשלב זה של הדיון אין צורך בהוכחת הטענה, המבקש גם הסכים כי בתחילה היה מצבה של גולדן עוף סולבנטי ולכאורה עפ"י סעיף 7 ה' להסכם עולה כי למשיבה היתה שליטה בלעדית על בחירת המשווק ודבר זה מצריך בירור. משכך גם בענין טענה זו ניתנת רשות להגן.

טענה נוספת שעולה מתצהירו של מר מנחם בוכריס היא בענין השטרות המהווים בסיס לכתב התביעה. לטענת המבקשים היה קיים נוהג לפיו כל פעם שהמבקשת 1 היתה מבצעת הזמנה גדולה, היה נחתם שטר חוב חדש בגובה סכום התערובת שהוזמנה והמבקשים היו חותמים כערבים ובעת הזמנת התערובת הבאה (הגידול הבא), היו פוקעים השטרות והיו ניתנים שטרות חדשים.