החלטה בתיק בשא 159255/04 - פסקדין

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת כתב התנגדות לביצוע שטר חוב ע"ס 30,000 ש"ח מיום 4/1/03 אשר הוגש על ידי המבקש כנגד המשיבה.

להלן טענות המבקש בתצהירו אשר הוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות הנ"ל:

1.      שטר החוב נמסר על ידי שותפות בשם TLM אשר הורכבה בזמנו מ-3 חברות שונות, חברת יהודה מזרחי תכנון ביצוע ופיקוח מבנים בע"מ, חברת ליאור חברה לבנין בע"מ וחברת סים מאן בע"מ.

2.      השותפות הנ"ל שימשה כקבלנית מבצעת בענף הבניה לפרויקטים שונים כאשר היה שיתוף פעולה בין השותפות ובין המשיבה אשר סיפקה מוצרי אלומיניום ובמסגרת הקשר הנ"ל נחתם שטר החוב נשוא כתב ההתנגדות.

3.      שטר החוב אשר נמסר למשיבה נמסר בכפוף לשני תנאים יסודיים, שטר החוב היה מוגבל בזמן עד ליום 5/8/02 וכן כל בעל מניות של כל אחת מהחברות הנ"ל אשר חתם כערב לטובת המשיבה ערב להתחייבות החברה בה היה בעל מניות ולא לחברות האחרות כאשר כל אחד היה מוכן לערוב לחלקה היחסי של החברה בשותפות בלבד, מר אוסמן 50%, מר ארסלן - 25% והמבקש - 25%.

4.      המועד אשר צוין לגבי השטר ה- 4/1/03 לא ידוע למבקש כאשר לא מדובר במועד מוסכם על ידי הצדדים וכל זאת בעת שהמשיבה ידעה כי היא יכולה לעשות שימוש בשטר רק עד ה- 5/8/02.

5.      בהתאם לכרטסת השותפות TLM, לא היה כל חוב למשיבה כאשר מהכרטיס עולה כי קיימת  יתרת זכות בסך של 26,000 ש"ח.

6.      לא היה מקום לשלם גם עבור סחורה פגומה כפי שסוכם בין הצדדים בגובה סך של 26,000 ש"ח, כאשר מדובר בשיעור של כ- 1% מכלל הרכישות מהמשיבה.

7.      היות והשטר פקע גם ערבותו של המבקש פקעה.

8.      על פי חוק הערבות היה על המשיבה לפנות תחילה לשותפות TLM .

9.      בכל מקרה המבקש ערב ל- ¼ מהחוב בלבד, חוב אשר מוכחש.

המבקש נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד, בין השאר, כי לא דובר בשותפות אלא ב"ג'וינט ונטיור" (joint venture). עוד עלה מהחקירה כי המבקש אכן חתום על השטר כאחד מעושי השטר. המבקש הוסיף כי תוקפו של השטר היה אמור להסתיים ביום 5/8/02 ונחתם בסביבות ינואר 2001.

המבקש זהה את חתימתו על גבי השיקים אשר סומנו מש/1, שיקים אשר חזרו בהעדר פירעונם. המבקש נשאל כיצד הכרטסת איננה משקפת את השיקים אשר חזרו בהיקף של 150,000 ש"ח והשיב כי יש לשאול את רואי החשבון על כך.

המבקש הוסיף והעיד כי מסמכי החברה והשותפות נהרסו וזאת בהמשך לשאלה האם דיווחו למשהו על סחורה פגומה. עוד עלה מהחקירה כי חלוקת האחריות לא נרשמה על גבי השטר אלא "יש הסכם שותפות של החברות".

הצדדים סיכמו את טענותיהם בתום הדיון כאשר ב"כ המבקש חזר תחילה על טענות המבקש בבקשה ובתצהירו.

ב"כ המשיבה טען בסיכומיו, בין השאר, כי היות וחזרו שני שיקים גדולים בסך כולל של 150,000 ש"ח במהלך החודשים יולי אוגוסט 2002 המשיבה פקפקה ביכולת החייבת להמשיך ולשלם בגין הסחורות שסופקו לפיכך התנתה המשך ההספקה בשטר חוב אשר נמסר בחודש 8/02. בהתייחס לטענת הגבלת האחריות נטען כי השטר אינו מסויג כלל כאשר המבקש חתום כאחד מעושי השטר. בהתייחס לכרטסת נטען כי החייבת מודה בעצמה בכך שקיים חוב בסך של 26,000 ש"ח אולם מתרץ העדר תשלום בגינו בכך שהיתה סחורה פגומה.

דיון

עיון בשטר החוב מעלה כי אין בו תאריך כלשהו מחודש ינואר 2001 אלא מיום 5/8/02 בלבד כאשר המבקש רשום בו כאחד מעושי השטר וגם בתור אחד מהערבים לשטר.

כמו כן אין בשטר התייחסות כלשהי להגבלת אחריות כלשהי על פי השטר.

בתצהירו של המבקש טענות סותרות בהתייחס ליתרת החוב או הזכות בסך 26,000 ש"ח כעולה מהכרטסת אשר צורפה לתצהירו של המבקש. מצד אחד נטען כי המשיבה חייבת 26,000 ש"ח ומצד שני צוין כי מדובר בכ-1% מסך הסחורות שהוזמנו מהמשיבה כאשר נמסרה סחורה פגומה בסכום זה וכאשר הוסכם בין הצדדים לקזז את הסכום הנ"ל.