החלטה בתיק בשא 158575/05

בפני התנגדות לביצוע 4 שטרות לפי הפירוט הבא:

שיק מס' 7552 על סך 2,830 ש"ח ז.פ. 1/6/03.

שיק מס' 7554 על סך 2,830 ש"ח ז.פ. 15/6/03.

שיק מס' 7555 על סך 2,830 ש"ח ז.פ. 25/6/03.

שיק מס' 7556 על סך 2,830 ש"ח ז.פ. 28/6/03.

המבקש טוען בתצהירו כי את השיקים נשוא הליך זה גנב ממנו מר ג'ורג' מנו (להלן: "מנו"), אצלו עבד כשליח.

בהתנגדות נטען כי למנו היתה מאפיה והוא זה שסחר עם טחנות ישראליות בע"מ - הנפרעת על פי השיקים. המבקש עצמו טען כי לא סחר עם הנפרעת ולא קיבל כל תמורה עבור השיקים.

עוד טוען המבקש כי אף הפרטים שמולאו על גבי השיקים אינם בכתב ידו והחתימה הנחזית להיות חתימתו הינה מזוייפת. לדידו, השיקים מולאו ונחתמו ע"י מנו, שבנוסף חתם חתימת ערבות על גבם של השיקים.

לחיזוק טענותיו מצרף המבקש לתצהירו דוח תלונה במשטרה שהגיש ביום 1/6/03 בגין אובדן השיקים האמורים.

בנוסף, צורף להתנגדות תצהיר של מר מנו, אשר הודה בתצהירו כי לקח מהמבקש פנקס שיקים, זייף את חתימתו ומסר אותם למשיב עבור טחנות קמח בע"מ.

העילה השיטרית - האם מי שלא חתם על שיק יכול להיות חייב על פי השיק?

ככלל, שיק חייב להיות חתום בידי המושך כאמור בסע' 3 (א) לפקודת השטרות.

חריג לכך, אנו מוצאים בסע' 92 (א) לפקודה וזו לשונו:

"מסמך או כתב הטעונים לפי פקודה זו חתימתו של אדם, אין צורך שיחתום עליה בידו הוא, אלא די להם בחתימתו שנחתמה בידי אדם אחר בהרשאתו או על-פיה או בחותמו שהוטבע עליהם בידי עצמו או בהרשאתו".

דהיינו, חתימה על-פי הפקודה פירושה חתימת האיש עצמו או חתימת האיש בידי מורשהו (זוסמן דיני שטרות מהדורה שישית עמ' 41-40).

היה ונתברר כי החתימה על השטר אינה של המושך עצמו, או-אז שומא על בית המשפט לברר אם היה החותם מורשה ומוסמך לחייב את המושך.

העולה מן האמור לעיל הוא כי יכול אדם למצוא עצמו חייב בפרעון שיק שהוא עצמו לא חתום עליו.

בע"א 1286/90 בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה ואח' פד"י מח (5) 799 (להלן: "פרשת ורד הלבשה") נקבע כי ישנם מספר מצבים עיקריים בהטלת חבות שטרית במסגרת הרשאה.

"המקרה הראשון: אם שמעון שלוחו של ראובן, חותם על השטר "ראובן", הרי שמכוח סע' 92 (א) לפקודה מוטלת חבות שטרית על ראובן במידה ושמעון פעל במסגרת ההרשאה.