החלטה בתיק בשא 158504/04

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין שהוגשה על ידי המבקש לוי מנחם - הנתבע מספר 2 בתביעה העיקרית.

פסק דין זה ניתן כנגד המבקש ביום 18.8.2003, בהסתמך על אישור מסירת התביעה למבקש ביום 11.6.2003 לידי נועה לוי - ביתו.

האזהרה בתיק ההוצאה לפועל נמסרה למבקש ביום 28.1.2004

הבקשה לביטול פסק דין הוגשה רק ביום 7.3.2004.- למעשה באיחור של 4 ימים ביחס למועד הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי - תקנה 201(- 30 ימים מיום מסירת פסק הדין למבקש).

בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין לא הוגשה!.

המבקש גם אינו מתיימר בגדר בקשתו  להצביע על טעם מיוחד להארכת מועד להגשת בקשתו לביטול פסק דין.

סכום התביעה בסך של 74,300 ש"ח היווה יתרת חובו של הנתבע 1 נכון ליום 10.3.2003 - זאת על פי ניספח ג לכתב התביעה.

התביעה לתשלום הסך של 74,300 ש"ח הוגשה כנגד המבקש בגין ערבותו על פי כתב ערבות למסגרת אשראי - ניספח ב לכתב התביעה לפיו ערב למסגרת אשראי שקיבל הנתבע מספר אחד מאת המשיב בסך של 55000ש"ח .

כתב ערבות זה נחתם ביום 20.12.96.

על פי סעיף 1 לניספח ב - "תוקף מסגרת האשראי " הייתה עד 31.12.99.

2.          עיקר טענות המבקש:

א.        לעניין הימנעות המבקש מהתגוננות במועד :

המבקש ידע אך כי מתקיימים מגעים בין החייב העיקרי ובין ב"כ המשיב להסדרת החובות נשוא כתב התביעה, באופן שימנע כל פגיעה שהיא במבקש.

לטענת המבקש ,לא זלזל בביהמ"ש ולא התעלם, אלא סמך באופן נאיבי על דברי ב"כ המשיב כי אמור להיחתם הסכם בין החייב העיקרי ובין המשיב, באופן שימנע כל פגיעה בו.

המבקש אף פנה ביום 17.06.03 וגם לאחר מועד זה, לב"כ המשיב על מנת לברר היכן עומדים הדברים. למרות קיום מגעים אלה, ובמקביל אליהם, פנה המשיב, מבלי ליידע את המבקש, וביקש פסק דין בהעדר הגנה.

לטענת המבקש- פסק הדין לא הומצא לו מעולם.

טענת המשיב לעניין זלזול והתעלמות מצד המבקש  מן התביעה שקיבל אינה נתמכת בתצהיר .

מאחר ועסקינן בדברים שבלבו של אדם דין הטענה הסתמית שאינה נתמכת בתצהיר - להידחות.

המבקש מצביע בטיעוניו על ראיה נוספת לפעילותו הלא תקינה של המשיב  - לטענת המבקש ,הפעיל  המשיב ,לחץ ואיומים על החייב העיקרי במטרה שיפעל להשפיע על המבקש למשוך בקשתו לביטול פ"ד - נספח 1 מיום 01.03.04 - מצורף לתגובת המבקש לתגובת המשיב.