החלטה בתיק בשא 158499/08

1.         בפני התנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידי המבקשת ביום 16.3.08 בתיק הוצאה לפועל מס' 0188419074.

            ההתנגדות הינה בגין 3 שיקים על סך 700 ש"ח כל אחד, אשר נמשכו על בנק מרכנתיל דיסקונט, מחשבון 000080543,  אשר מועד פירעונם  28.2.07, 29.3.07 ו- 29.4.07

(להלן: "השיקים").

2.         טענת המבקשת היא כי שילמה למשיבה סך של 400 ש"ח ומסרה לידיה את השיקים עבור השתתפות בנה במועדון הספורט. 

לטענת המבקשת, בעקבות התנכלות של המאמן הוציאה את בנה מהקבוצה כעבור חודשיים והעבירה אותו לקבוצה אחרת. לפיכך סבורה המבקשת כי די בסך של 400 ש"ח ששילמה כדי לכסות את השתתפות הילד בקבוצה במשך חודשיים ואין היא חייבת לשלם סכום נוסף מעבר לכך.

3.         המבקשת נחקרה על תצהירה והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

4.         על מנת שהתנגדות לביצוע שטר, תתקבל, די בכך שהמבקש יראה הגנה לכאורה.  דהיינו, המבקש יהיה  זכאי לקבל רשות להתגונן, אם טענותיו, בהנחה שהן נכונות, מגלות הגנה כנגד התביעה, אפילו תהיה זו הגנה דחוקה.

            ראו:     א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 310.

                        ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית (2006) מעודכנת ומתוקנת, עמ' 155 ועמ' 200 -  209.

5.         בבקשה שבפני, סבורה המבקשת, כאמור, כי אינה חייבת בתשלום השיקים מאחר ובנה השתתף בקבוצה במשך חודשיים בלבד.

            המשיבה סבורה כי יש לדחות את ההתנגדות מאחר וטענת המבקשת בדבר כשלון תמורה מלא נסתרה והמבקשת לא הוכיחה את כשלון התמורה החלקי.

כמו כן,  מפנה ב"כ המשיבה לתקנון שצורף לתצהיר המבקשת בו נאמר במפורש כי שחקן שיחליט לעזוב לאחר 30 יום ממועד התשלום, לא יוחזר כספו.

6.         המבקשת נחקרה על תצהירה ומן החקירה עולה כי בגין הסכום ששילמה והשיקים שמסרה הייתה אמורה לקבל שנה אימונים לילד וביגוד (בפרוטוקול עמ' 1 ש' 12 - 13).

            עוד התברר בחקירה כי בנה של המבקשת קיבל שני סטים של תלבושות וציוד נוסף וכן מנוי למשחקים של הקבוצה הבוגרת, אשר לטענת המבקשת נשלח על ידה בחזרה בדואר (בפרוטוקול עמ' 2 ש' 5 - 10).

            המבקשת הודתה בחקירתה כי עליה לשלם על הציוד שקיבלה. לטענתה, החלק היחסי שווה 600 ש"ח ולפיכך היא מאשרת שעליה לשלם עוד 200 ש"ח  (בפרוטוקול עמ' 2

 ש' 15 - 19).

            המבקשת הופנתה בחקירה לתקנון בו מצוין שאין החזר כספי וטענה כי לא קיבלה את התקנון (בפרוטוקול עמ' 2 ש' 22 - 23).

7.         "בית המשפט איננו נכנס לשאלת מהימנותם של דברי המצהיר. טענה שבא עליה תצהירו

            של הנתבע, יניח בית המשפט כי אמת היא. ואם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, תינתן