החלטה בתיק בשא 158454/07 - פסקדין

1.         בפניי בקשה למתן צו עשה, צו מניעה זמני שהוגשה ע"י המבקש כנגד ארבעה משיבים ביום 26.03.07 (להלן: "הבקשה המקורית").

            כיוון שהבקשה הוגשה שלא במסגרת תובענה, הוריתי כי על המבקש להגיש תובענה בתוך 7 ימים וכן הוריתי כי על המבקש להגיש תצהיר כדין שישמש כראייה וכי עליו לחתום עליו בשגרירות כדין וכמו כן הפניתי את תשומת לב ב"כ המבקש, כי בהתאם לתקנה 522 א, יהיה עליו להתייצב לדיון שנקבע להיום 06.05.07 כבעל דין שהגיש תצהיר כבקשת ביניים.

                יש לציין כבר עתה, כי בבקשה טען המבקש, כך במילותיו: "מצורף בזה תצהירו של המבקש כתמיכה לבקשה זו - התצהיר נחתם באמצעות הפקס לאור שהותו של המבקש לחו"ל.  מצורף בזה תצהיריו של אימו של המבקש, לחזק את העובדות לבקשה זו".  בנסיבות אלו, הוריתי את אשר הוריתי כי על המבקש לחתום על התצהיר בשגרירות, כדי שישמש כראייה, אלא שבאופן מפתיע, טען המבקש בתגובתו שהוגשה ביום 30.04.07, (דהיינו כחודש ו-4 ימים לאחר מכן), כי המבקש שהה בארץ במועד החתימה על תצהירו (ראה סעיף 1 לתגובה).

            סתירה זו, לכשעצמה מעוררת תמיהות ולא ניתן כל הסבר מניח את הדעת, היכן או מתי נחתם התצהיר.

2.         התצהיר של המבקש ושל אימו, הינם תצהירי הפנייה וכל שנאמר בהם הוא, כי: "העובדות המפורטות בבקשה זו ידועות לי באופן אישי".

 אלו אינם תצהירים הערוכים כדין, היכולים לשמש בתמיכה לבקשה לסעד של צו עשה זמני  כפי שיפורט.

סעד של צו מניעה ובייחוד של סעד עשה זמני, הינו סעד קיצוני שרק במקרים נדירים נענה לו ביהמ"ש שכן זכויות הצדדים מוכרעות בתובענה עצמה.

3.         עניינה של הבקשה דנא, בכרטיס טיסה שרכש המבקש עבור טיסה מת"א לטורונטו ומטורונטו ללוס-אנג'לס ביום 04.08.06 וכן עבור טיסה בחזרה מלוס אנג'לס לטורונטו ומטורונטו לת"א ליום 27.06.07.

            המבקש טס בטיסה ביום 04.08.06 דהיינו לפני כ-9 חודשים והיו לו טענות קשות לגבי אותה טיסה בעיקר עקב איחורים שאירעו ביציאה מישראל ובעיכוב שבהגעה לקנדה.

בהקשר לטענות אלה, שלח המבקש למשיבות מכתב מיום 06.08.06, בו הוא העלה את כל טרוניותיו וביקש:

א.         לבטל את הכרטיס שנרכש ליום 24.08 והוא דורש את דמי הכרטיס חזרה.

ב.         לבטל את חזרתו עם חברת אייר-קנדה ליום 27.06.07 ולמצוא לו תחתיה חזרה עם בני משפחתו.

ג.          להשיב לו את דמי הכרטיס ששולמו בסך 1,586$ שכן אין בכוונתו לשלם על הטיסה ללוס אנג'לס ואין בכוונתו להשתמש בטיסה חזרה.

ד.         ביקש מהמשיבות לרשום בפניהם כי הם גרמו לו נזקים עקב התנהלותם.

ה.         להעביר לו ללא דיחוי את דמי הפיצוי המרביים בגין כל האמור על פי האמנה.

(להלן : "מכתב הביטול").

למרות שהמבקש, כתב בבקשתו (ס' 3 לנימוקי הבקשה) כי המכתב מסומן א' והוא מצורך לבקשה, המכתב עצמו לא צורף לבקשה שהוגשה לביהמ"ש.

4.         מכתב הביטול, הועבר לחברת אייר קנדה בחודש נובמבר 2006 או בסמוך לכך, ומייד עם קבלת המכתב לטענתה, היא פעלה לביטול הכרטיס וביום 10.01.07 היא שלחה לו אף תשובה בכתב למבקש ואף העמידה לרשותו את ההחזר הכספי שיש להחזיר לטעמה בגין הביטול.

            רק כחודשיים לאחר מכן, ביום 11.03 פנה המבקש לגב' ססיל ממרן - המשיבה 3, וביקש לדעת, כיצד יוכל להפעיל מחדש את הכרטיס שבוטל והמשיבה השיבה לו, כי לא ניתן להחיות כרטיס שבוטל.