החלטה בתיק בשא 15797/04 - פסקדין

1.       המבקשים (התובעים) הגישו לבית משפט זה תובענה לתשלום פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן - "החוק") (ת.א. 155/03).

          בכתב התביעה נטען כי המבקש מס' 1 (התובע מס' 1 - להלן - "התובע"), שנולד בשנת 1980, נפגע, ביום 10.5.01, באורח קשה בתאונת דרכים שבה היה מעורב.

          המבקשים 2 ו-3 (התובעים 2 ו-3) הינם אחותו ואביו של התובע אשר בשל מצבו הרפואי התפקודי הקשה הגישו לבית המשפט בקשה למנותם כאפוטרופסים עליו.

          התובע עתר בתביעתו לחייב את המשיבות, חברות הביטוח שהיו המבטחות של הרכב ו/או של התובע, לשלם לו פיצויים בגין נזקיו.

          בבקשה שלפני (בשא 15797/04) עותרים המבקשים לכך שבית המשפט יורה למשיבות לממן את המשך הטיפול במבקש במכון שפיצר לשיקום שבחיפה. 

2.       טענות המבקשים

א.      המבקשים, באמצעות בא כוחם המלומד עו"ד עמיקם חרל"פ, טענו כי התובע נפגע בתאונה באורח קשה ובחודש פברואר 2002 החל בטיפול במרכז שפיצר לשיקום בחיפה. התוכנית הטיפולית כללה טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי וכן מעקב פסיכיאטרי.

ב.       המבקשים טענו כי התובע טופל במסגרת מכון שפיצר מיום 17.2.02 ועד ליום 29.2.04. הטיפול הופסק החל מיום 1.3.04 בעקבות הוראה מ"אבנר" למרות בקשתו של מכון שפיצר כי הטיפול יימשך.

ג.       המבקשים טענו כי בית החולים לוינשטיין המליץ על: המשך טיפול קוגניטיבי ופסיכולוגי לפחות 3 פעמים בשבוע במסגרת לנפגעי ראש, מעקב פסיכיאטרי צמוד, הידרוטרפיה עקב כאבים בגב, ביקורת לאחר שנה (מכתב ההמלצה נכתב ביום 24.6.04).

          המבקשים הפנו לחוות דעתו של פרופ' אלדד מלמד, מומחה לנוירולוגיה שמונה כמומחה על ידי בית המשפט. המומחה קבע לתובע נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי (בנפרד מן הנכות בתחום הנפשי) בשיעור של 30%. בתשובה לשאלות הבהרה שהופנו אליו על ידי בא כח המבקשים המליץ המומחה, במכתבו מיום 10.10.04, לחדש מיד את הטיפול הרפואי במסגרת מכון שפיצר.

ה.      המבקשים טענו כי פנו לקופת חולים כללית לקבלת טופס 17 - התחייבות למכון שפיצר לצורך המשך הטיפול - אולם ביום 23.8.04 נענו כי "בקשתכם לטופס התחייבות לטיפול במכון שיקומי שפיצר נדחית. יש לפנות לחברת ביטוח אבנר".

ו.        המבקשים טענו כי בקשתם הנוכחית נכללה במסגרת הבקשה לתשלום תכוף שהיתה אמורה להיות נדונה ביום 18.10.04 (ישיבה שלא התקיימה בשל כך שישבתי לדין בהרכב שדן בתיק פלילי ולא יכולתי להשתחרר לצורך שמיעת הבקשה).

          על שום כך עתרו המבקשים לקבל את הבקשה ולחייב את המשיבות "לממן הטיפול לו זקוק המבקש במכון שפיצר, לאלתר".

3.       טענות המשיבות

א.      המשיבות, באמצעות בא כוחן המלומד עו"ד משה אפלמן, בקשו לדחות את הבקשה.

ב.       עו"ד אפלמן טען כי חוות דעתו של פרופ' מלמד מדברת בעד עצמה. "חוות הדעת מעלה אפשרות שאין קשר בין תלונות התובע לתאונה ויש נסיון לכאורה מצידו של התובע להאדיר את נזקיו. על כל פנים למומחה יש (...) ספיקות לגבי האותנטיות של התובע ויתכן שיש כאן הגזמתיות של גרעין אורגני בליווי הפרעות התנהגותיות. המומחה גם מוסיף וקובע שקיים חוסר התאמה בין התיאור של מצבו הנוירולוגי לשחרורו מבית לוינשטיין למצב הנוכחי שכן בעמ' 3 לחוות דעתו קובע פרופ' מלמד שלפי הדיווחים מבית לוינשטיין חל שיפור כללי במצבו הנוירולוגי הקוגניטיבי והתפקודי של התובע והוא חזר לעצמאות תפקודית".

ג.       בא כח המשיבות הוסיף וטען כי המומחה פרופ' מלמד בקש מינוי של נוירופסיכולוג כדי לבדוק את אמינות שיתוף הפעולה של התובע.

ד.       עו"ד אפלמן טען כי "מוזר ביותר שחרף היות התובע חבר בקופת חולים, הומצא אישור לקוני לפיו כביכול קופת החולים לא מסדירה מתן התחייבות לטיפול האמור. זאת, חרף הוראות פסק הדין הברור בעניין סהר נגד אלחדד לפיו על קופת החולים, במסגרת חוק הבריאות, לשאת בהוצאות הרפואיות של נפגע תאונת דרכים".

          בא כח המשיבות טען כי אין לו כל התנגדות לכך שהתובע ימשיך לקבל טיפולים רפואיים כאלה או אחרים ואולם, ההוצאה הכרוכה בכך "צריכה להיות מוסדרת מול קופת חולים".