החלטה בתיק בשא 157761/08 - פסקדין

1. לפני התנגדות לביצוע 3 המחאות ע"ס 920 ש"ח כל אחת. ההמחאות נמשכו מחשבונו של המבקש, צבי ברגשטיין (להלן: "המבקש"), לפקודת המשיבה, "ב.ד גרייבר שרות תיירות בע"מ" בגין כרטיס טיסה. מועדי פרעון ההמחאות 12 מאי 2007, 12 יוני 2007 ו- 12 יולי 2007.

ביום 13 מרץ 2008 הוגשה ההתנגדות, אשר הוגשה במועד. ביום 01 מאי 2008 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית ולפיה הצדדים יגישו סיכום טענותיהם בכתב לצורך החלטה בהתנגדות.

2. ההתנגדות נתמכה בתצהירו של המבקש אשר טען כי  ב 10 אפריל 2007 רכש מהמשיבה כרטיס טיסה לטורונטו לתאריכים 22 אפריל 2007 עד 8 מאי 2007. ביום 16 אפריל 2008 ביקש מהמשיבה להקדים את מועד טיסתו ליום 18 אפריל  2007. לטענתו, טענה המשיבה כי כרטיס הטיסה אשר רכש כולל תנאים ומגבלות שלא מאפשרים לשנות את מועד הטיסה, אף לא באמצעות תשלום ההפרש בין הכרטיסים. לדבריו המשיבה הציעה לו לנסוע ביום 18 אפריל 2007 לשדה התעופה בן גוריון בתקווה שנציגי חברת אל על במקום יאפשרו לו לעלות על טיסה בתשלום ההפרש שבין מחירי הכרטיסים. בהגיעו לשדה התעופה, נמסר למבקש כי העליה לטיסה כרוכה ברכישת כרטיס חדש ללא אפשרות קיזוז של מחיר הכרטיס שרכש. לאחר שהבין כי לא נותרה לו ברירה, רכשו עבורו בני משפחה את כרטיס הטיסה החדש.

לטענת המבקש, משחזר ארצה, פנה אל המשיבה בבקשה להחזיר לידיו את השטרות אשר שולמו בגין כרטיס הטיסה שרכש. המבקש התבקש לפרט הנסיבות אשר התרחשו בשדה התעופה, במטרה לנסות ולסייע לו בהשבת התשלום. לטענת המבקש, הואיל והמשיבה בחרה שלא לסייע לו לקבל התשלום בחזרה, ביטל השטרות.

לטענת המבקש המדובר בכישלון תמורה מלא.

3. המשיבה טענה בסיכומיה כי השטרות נשוא הליך זה נתנו בתמורה בהתאם להזמנה ולדרישת המבקש. על כן, אין המדובר בכישלון תמורה מלא כפי שטוען המבקש, מאחר והמשיבה עמדה בחוזה אשר נכרת בין הצדדים וסיפקה את הכרטיס אשר הזומן.

לטענתה, המבקש ביקש לשנות את תנאי ההסכם. משלא הצליחה המשיבה להיענות לבקשתו, המאוחרת למועד ההזמנה ולאחר שהומצא כרטיס הטיסה. אין המדובר בכישלון תמורה מלא, אלא המדובר בשינוי תנאי הסכם על ידי המבקש עצמו.

עוד טוענת המשיבה כי לא חלה עליה חובה לסייע למבקש לקבל כספו בחזרה. יתרה מכך, משלא סייעה למבקש, אין המדובר בעילה שטרית המצדיקה ביטול השטרות.

3. ההלכה היא שבבחינת ההתנגדות, מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. המבקש אינו נדרש להוכיח את גרסתו אלא רק להראות הגנה אפשרית. ביהמ"ש אינו בוחן שאלות של מהימנות אלא עורך בחינה ראשונית של העניין. דלתות ביהמ"ש תפתחנה, אם התצהיר על פניו, בשילוב עם החקירה הנגדית (ככל שהתקיימה), מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה.

ויודגש: אין צורך להגיע למסקנה שיש למבקש סיכוי טוב בהגנתו, ודי במסקנה שאם תתקבל גרסת המבקש כמהימנה, אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה.

הבקשה תידחה כאשר אין ספק בכך שאין למבקש כל הגנה ולא התעוררה כל נקודה הגיונית שמעלה הגנה מטעם המבקש. כל זאת בכפוף לכך שהחומר המצוי בפני ביהמ"ש, לרבות במסמכים או בחקירה הנגדית, מפריך את טענות המבקש.
(ראה: ע.א. 102/83 ל.ג. ל כרמיאל נגד בנק לאומי פד"י מ"א 1253, וכן ע.א. 105/89 קו אופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים פד"י מה (3) 585).

4.  העובדה כי בשלב זה מסתמך ביהמ"ש על תצהירו של המבקש, בלא לבחון את טיב הראיות, מחייבת הנחת תשתית עובדתית ומשפטית מספיקה.

 (ראה: ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שישית עמ' 92 והאסמכתאות שם).

גם אם תתקבלנה טענותיו של המבקש ולפיהן לא ידע שלא ניתן לשנות את מועד הטיסה או לפיהן המשיבה לא פעלה כנדרש לשם החזר כספי כלשהוא- אין המדובר בכישלון תמורה מלא או בכל טענה המצדיקה ביטול ההמחאות בגין ההזמנה שבוצעה אך שונתה על ידי המבקש. יתכן שלמבקש עילת תביעה חוזית נגד המשיבה אולם אין לו הגנה שטרית.