החלטה בתיק בשא 157/06 - פסקדין

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (עב 301664/89), אשר ניתן ביום 17.1.2006.

2.       העובדות הרלבנטיות להכרעה בבקשה יפורטו להלן.

3.      פסק דינו של בית הדין קמא ניתן ביום 17.1.2006.

4.      בעת ההתדיינות בבית הדין קמא יוצג המבקש על ידי עורך דין.

5.      ביום 2.2.2006, דהיינו בתוך המועד להגשת ערעור, הגיש בא כוחו של המבקש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור (להלן - הבקשה הראשונה). בבקשה הראשונה נתבקש בית הדין להורות לבית הדין קמא "לסדר את כל התיק דלמטה כולל כל המסמכים, חומר הראיות וכתבי בי דין שם, באופן שניתן יהיה לעיין בתיק ולצלם את תוכנו", ובין היתר לסדר את המסמכים בתיק באופן כרונולוגי. כן עתר המבקש שבית הדין יאריך את המועד להגשת ערעור ב- 90 יום לאחר שבית הדין האזורי יודיע על סיום מלאכת סידור התיק, כאמור לעיל.

6.      בהחלטת כב' הרשם איטח מיום 6.2.2006, נקבע כי המשיבה תגיב לבקשה בתוך 21 יום.

7.      ביום 14.2.2006 הגיש ב"כ המבקש בקשה נוספת להארכת מועד (להלן - הבקשה השניה), בה נתבקש בית הדין להאריך את המועד להגשת ערעור ב- 30 ימים לאחר מתן החלטה בבקשה, אם הבקשה הראשונה לא תתקבל.

8.      בהחלטת כב' הרשם איטח מיום 14.2.2006 נקבע כי "בשלב זה המועד להגשת ערעור מוארך עד ליום 15.3.2006 או עד 7 ימים ממועד קבלת תגובת המשיבה, לפי המאוחר".

9.      תשובת המשיבה הוגשה ביום 15.2.2006.

10.  בהחלטה מיום 23.2.2006 נדחתה הבקשה הראשונה, ונקבע כי ניתנת למבקש ארכה להגשת הערעור עד ליום 7.3.2006.

11.  ביום 5.3.2006 הגיש המבקש, על ידי בא כוחו, בקשה לתיקון טעות קולמוס, בה נתבקש בית הדין לקבוע כי בהחלטה מיום 23.2.2006 נפלה טעות קולמוס, וכי המועד להגשת ערעור הוארך עד ליום 15.3.2006, על פי ההחלטה מיום 14.2.2006.

12.  ביום 7.3.2006 הגיש המבקש עצמו "בקשה דחופה", בה ביקש להבהיר אם המועד להגשת ערעור הוארך עד ליום 7.3.2006 או עד ליום 15.3.2006.

13.  ביום 15.3.2006 הגיש המבקש בעצמו "בקשה דחופה להגיש את הערעור". על פי האמור בבקשה, המזכירות סירבה לקבל את הודעת הערעור.

14.  בהחלטת כב' הרשם איטח מיום 16.3.2006 התבקש ב"כ המבקש להבהיר אם הוא עדיין מייצג את המבקש.

15.  ביום 23.3.2006 הגיש בא כוחו של המבקש "הודעה ובקשה". על פי האמור בהודעה, לאור אי הבהירות שנוצרה בעניין המועד האחרון להגשת ערעור, הכין ב"כ המבקש כתב ערעור אשר היה מוכן להגשה ביום 7.3.2006. המבקש עמד על כך שהוא יגיש את הערעור באופן אישי. המבקש הגיע לבית הדין ביום 7.3.2006, אולם הוא נמנע מלהגיש את הערעור, כיון שלטענת המבקש היו בו "טעויות בתאריכים וטעויות אחרות". לנוכח האמור, הודיע בא כוחו של המבקש למבקש כי הוא רואה עצמו כמפוטר על ידו, ואינו מוכן לייצג אותו בהמשך, ללא חתימה על יפוי כוח חדש או אישור בכתב. ביום 14.3.2006 המבקש הגיע למשרדו של ב"כ המבקש על מנת לתקן את הערעור אולם סירב לחתום על יפוי כוח חדש. בנסיבות אלה, לא חתם ב"כ המבקש על הודעת הערעור. המבקש ביקש להגיש את ערעורו ביום 15.3.2006 בעצמו, אולם מזכירות בית הדין סירבה לקבל את הערעור לרישום. לאור האמור, ביקש ב"כ המבקש:

15.1.                   להשתחרר מהייצוג, אלא אם המבקש יאשר בכתב שהוא מבקש להמשיך בייצוגו על ידי ב"כ המבקש.

15.2.                   לקבל את כתב הערעור שהמבקש ביקש להגיש ביום 15.3.2006.

ב"כ המבקש הבהיר כי הוא מגיש בקשה זו כ-    OFFICER OF THE COURT     ולא כבא כוחו של המבקש.

16.  בהחלטה מיום 26.3.2006 נקבע כי: