החלטה בתיק בשא 15699/07

1.         בפניי מספר בקשות הנובעות כולן מהחלטתי מיום 5.10.2007 שבה הוריתי על מחיקת התביעה העיקרית מחוסר מעש וקבעתי כי ההליכים יימשכו בתביעה שכנגד בלבד. בטרם אתייחס לבקשות השונות אפרט בקצרה את המחלוקות העומדות להכרעה בתיק.

2.         בתיק העיקרי הגישו יורשיו של המנוח אחמד זבידה ז"ל (להלן: "יורשי זבידה") תביעה כנגד יורשיו של המנוח מחמוד יאסין ז"ל (להלן: "יורשי יאסין") למתן פסק דין הצהרתי בדבר בעלותם במקרקעין הידועים כגוש 19378 חלקה 33 (להלן: "המקרקעין שבמחלוקת"). כן עתרו להצהרה על בטלותו של הסכם מחודש אפריל 1981, שנחזה כהסכם חליפין שנערך בין יורשי זבידה לבין המנוח מחמוד יאסין ז"ל (להלן: "הסכם החליפין").

3.         בכתב התביעה נטען כי יורשי זבידה הגישו תביעה לבית משפט השלום בת.א. 20628/00 לסילוק ידם של יורשי יאסין מהמקרקעין. בהגנתם שם טענו יורשי יאסין כי הם מחזיקים במקרקעין מכוח הסכם החליפין ולפיו הועברו הזכויות במקרקעין שבמחלוקת ליורשי יאסין ותמורתם נמסרו ליורשי זבידה זכויות במקרקעין הידועים כגוש 19394 חלקות 8, 17 ו-53 (להלן: "המקרקעין החלופיים").

            יורשי זבידה טענו בתביעתם כי על פניו רק שניים מיורשי זבידה חתמו על הסכם החליפים (הנתבעים 4 ו-5), ואף שני אלו טוענים כי הם לא הבינו את מהותו של המסמך שעליו חתמו. לפיכך טוענים יורשי זבידה כי יש להצהיר על בטלות הסכם החליפין ועל זכותם המלאה במקרקעין שבמחלוקת.

4.         יורשי יאסין הגישו כתב הגנה וכן תביעה שכנגד בה עתרו להורות על אכיפת הסכם החליפין. לטענתם, לא נפל כל פגם בכריתתו של ההסכם. כן טענו יורשי יאסין כי בפועל נהגו הצדדים על-פי ההסכם, ומאז חתימתו הם מחזיקים במקרקעין שבמחלוקת, ואילו יורשי זבידה מחזיקים במקרקעין החלופיים. יורשי יאסין העלו גם טענות נוספות נגד תביעת יורשי זבידה, כמו התיישנות, שיהוי וחוסר ניקיון כפיים.

5.         במהלך הדיונים בתיק זה התגלו קשיים רבים. התברר כי חלק מיורשי זבידה הלכו לעולמם, ובא כוחם ביקש לתקן את כתב התביעה ולצרף את היורשים. ביום 25.2.2007 הוריתי ליורשי זבידה להגיש כתב תביעה מתוקן. כן הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית, וקבעתי את התיק לשמיעת ראיות למועדים 8.10.2007 ו-18.10.2007. המועד שהיה קבוע ליום 18.10.2007 בוטל, ביזמת בית המשפט, והדיון נדחה ליום 12.12.2007. גם מועד זה נדחה מאוחר יותר. למרות החלטתי הנ"ל לא עשו יורשי זבידה מאום, וכך הגענו לחודש אוקטובר 2007 ללא כתב תביעה מתוקן וללא תצהירים.

6.         בבש"א 14240/07 עתרו יורשי יאסין למחוק את כתב התביעה וליתן פסק דין בתביעה שכנגד, וזאת בשל מחדליהם של יורשי זבידה.

7.         לאור האמור בבקשה והואיל והמועד לשמיעת ראיות היה כבר קבוע בסמוך, הוריתי ביום 5.10.2007 על מחיקת תביעת התובעים מחוסר מעש. עם זאת סברתי כי מאחר שהמחלוקות נעוצות בזכויות בעלות במקרקעין, אין מקום ליתן פסק דין בתביעה שכנגד ללא חקירת המצהירים, והוריתי כי על יורשי יאסין להגיש תצהיריהם ולהתייצב לחקירה ביום 12.12.2007. כן חייבתי את יורשי יאסין בהוצאות בסך של 5,000 ש"ח + מע"מ.

8.         רק לאחר מתן ההחלטה הנ"ל הגיעה לשולחני תגובת יורשי זבידה, שהוגשה ביום 2.10.2007, אליה צורפו לראשונה תצהירי העדות הראשית וכן צווי ירושה של התובעים 6 ו-7 שהלכו לעולמם עוד טרם הגשת התביעה. בהחלטתי מיום 7.10.2007 קבעתי כי אין מקום לשנות את החלטת המחיקה, וכי ההחלטה מיום 5.10.2007 תישאר בעינה.

9.         בעקבות החלטות אלו הוגשו הבקשות הנוכחיות.

בבש"א 15699/07 עותרים יורשי יאסין למחוק את כתב הגנתם של יורשי זבידה  בתביעה שכנגד, להוציא את תצהיריהם מהתיק ולהאריך ליורשי יאסין את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית.

בבש"א 15909/07 עותרים יורשי זבידה לבטל את ההחלטות מיום 5.10.2007 ומיום 7.10.2007, להאריך ליורשי יאסין את המועד להגשת תצהירים עד למועד ההגשה בפועל, ולקבוע את התיק לדיון.

בבש"א 16520/07 עותרים יורשי זבידה להורות על דחיית התביעה שכנגד על הסף, בין היתר בשל האיחור בהגשת תצהירי העדות הראשית ובשל פטירתו של התובע שכנגד 3.

בבש"א 16521/07 עותרים יורשי זבידה לבטל את ההחלטה המאריכה ליורשי יאסין את המועד להגשת תצהירי העדות הראשית.

10.        בהחלטותיי מיום 5.10.2007 ומיום 7.10.2007 שמתי דגש בחשיבות העמידה במועדים שנקבעו בבית המשפט והפניתי לפסק הדין ברע"א 83/01 וייס נ' יוסף מרדכי, פ"ד נה(3) 730, 732, שבו נאמר כי "שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז של משאביה". הדגשתי כי מתן חופש לצדדים לזלזל במועדים שנקבעו פוגע לא רק בבעלי הדין האחרים, אלא גם בשאר המתדיינים הממתינים לתורם.

11.        עם זאת מערכת שיפוטית צריכה לאזן בין האינטרסים השונים של בעלי הדין ולהימנע מהטלת סנקציות שאין מהן דרך חזרה, בנסיבות שבהן הדבר אינו מוצדק ועשוי לגרום פגיעה לצד אחד מבלי שהצד האחר נפגע באופן שאינו ניתן לריפוי.

            מעיון בבש"א 15909/07 עולה כי בא כוחם של יורשי זבידה נקלע למצוקות אישיות (לגביהן הוריתי כי יישארו חסויות) שמנעו ממנו לטפל כראוי בענייניהם של מרשיו. אמנם גם בנסיבות שפורטו ראוי היה שתישלח הודעה לבית המשפט מבעוד מועד, והייתה ניתנת ליורשי זבידה ארכה, אולם למרות מחדל זה יש להביא בחשבון כי העיכוב במילוי הוראות בית המשפט נעוץ היה כולו בנסיבותיו האישיות של עו"ד חג'ה ולא במרשיו.

12.        עוד יש לזכור כי שאלת תוקפו של הסכם החליפין עומדת בין כה וכה לדיון בגדרה של התביעה שכנגד, ובהחלטותיי הנ"ל נמנעתי מליתן פסק דין בתביעה זו בלא חקירת המצהירים.

            בנסיבות כאלו עשוי להיווצר מצב שבו יורשי יאסין לא ירימו את הנטל המוטל עליהם להוכחת תוקפו של הסכם החליפין, ואיני יכול להביע עדיין דעה לגבי סיכוייהם, אך מנגד, בשל מחיקת תביעת יורשי זבידה, לא ניתן יהיה לממש החלטה זו. עוד יש לזכור כי מחיקת התביעה אינה מונעת הגשת התובענה מחדש, והצדדים רק עלולים להיגרר להתדיינויות נוספות, בין בעניין זכויות הבעלות ובין בעניין זכויות החזקה.