החלטה בתיק בשא 156305/06 - פסקדין

הסוגיה הנדונה היא סוגיית הסמכות המקומית.

התביעה:

סכום התביעה 460,527 ש"ח נכון למועד הגשתה 18.1.06.

התובעת 1 הינה שותפות.

התובעים 2 ו- 3 הינם יחידי השותפות.

בהחלטה זו להלן, אתייחס אל התובעים בהעלם אחד, כאשר ההתייחסות תהא לשותפות, התובעת 1 (שתיקרא להלן: " התובעת").

התובעת טוענת, כי משרדה בתל אביב בשעה שמשרדה של הנתבעת 1 שוכן בקרית-שמונה שם גם מתגורר הנתבע 2.

על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבע 2 ביקש מהתובעת, להזמין שתי מכונות למפעלה של הנתבעת. האחת לחיתוך בלייזר והאחת לחיתוך במים.

מנהל התובעת, יחד עם הנתבע 2 ועובד נוסף של הנתבעים, נסעו לשוויץ לצורך בדיקת ורכישת מכונות כאמור.

התובעת טוענת, כי היא שיפצה את המכונות עבור הנתבעת, ונשאה בכל ההוצאות של הנסיעה לשוויץ ואירוח הנציג הטכני של החברה השוויצרית. הכל לצורך כינון העיסקה.

בסופו של דבר, הנתבעים לא רכשו את המכונות.

הנתבעים טוענים, כי גרמו לתובעת להוצאות, שעה שהטעו אותה להאמין, כי העיסקה תצא לפועל.

מאחר והעיסקה לא נקשרה בסופו של דבר, סבורה התובעת כי על הנתבעים לפצות אותה עבור הוצאותיה בעין בסך של 78,425 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה. ראה סעיף 20 לכתב התביעה.וכן סכום של 313,600 ש"ח, עבור הפסד רווח. ראה סעיף 21 לכתב התביעה.

התובעת סבורה, כי הסמכות המקומית להידרש לתובענה, מוקנית לבית המשפט השלום בתל-אביב, לאור מיקומה של התובעת ובשל עמדתה, כי המקום אשר נועד לביצוע ההתחייבות, קרי התשלום, הינו העיר תל-אביב.

ההגנה:

הנתבעים מכחישים את התביעה.

הנתבעים טוענים, כי עובדתית אין ממש בטענות התביעה וכי הנתבע 2 לא ביקש מאומה מהתובעת ואף לא ביקש ממנה או מנציגיה, להתלוות לנסיעת הנתבע 2 לשוויץ.

התובע 3 הוא זה שיזם את הנסיעה, תוך שהוא מזמין את הנתבע 2 והעובד מטעמו להתלוות אליו, לצורך סיור והתרשמות.

לגירסת הנתבעים, הם אינם חייבים מאומה לתובעת עבור פעילותה, משום שפעילות זו לא היתה ביוזמתם.