החלטה בתיק בשא 156145/07 - פסקדין

לפני התנגדות המבקשת לביצוע השיק נשוא ההליך ובקשה להתיר הגשתן של התנגדות מתוקנת ובקשה להארכת מועד, על התצהיר התומך בהן.

מנגד, מצויה לפני תגובת המשיב לבקשה לעיכוב ביצועם של ההליכים ובקשתו למחיקתה של הבקשה לעיכוב ביצוע.

להחלטה זו קדמו שני דיונים אשר התקיימו בתיק זה, הראשון לפני כב' השופטת ברקוביץ' והשני לפני, דיונים אשר במסגרתם נשמעו טענות הצדדים, לרבות טענות ב"כ מנהל העיזבון.

החלטתי בבקשות ניתנת, במאוחד, לאחר שני הדיונים הנ"ל ולאחר עיון במכלול החומר בתיק.

רקע עובדתי

בבסיסה של פרשה זו, ניצבת עסקת מקרקעין, מראשית שנות התשעים, למכירת כפר נופש על שפת הכנרת (להלן: " הסכם המכר" או " עסקת המקרקעין").

בעסקה זו שימש המנוח - רו"ח אברהם קטן ז"ל (להלן: " רו"ח קטן" או " המנוח") כרו"ח ונציג המוכרת ואילו המשיב, כיום שופט וסגן נשיא בבית משפט השלום בעפולה, שימש בזמנים הרלווטים כעו"ד פרטי וכב"כ הקונים בעסקה.

השיק נשוא ההליך נמסר על ידי רו"ח קטן למשיב, כאשר בכל הנוגע לנסיבות המדויקות הקשורות למסירתו, נטושה מחלוקת בין הצדדים. מכל מקום, מדובר בשיק ע"ס 100,000 ש"ח, אותו משך רו"ח קטן לפקודת המשיב, הנושא תאריך פירעון, אשר הושלם בו בשלב מסוים, 25.07.94.

תיק ההוצל"פ לביצוע השיק נפתח ביום 31.10.00, בהקטנת קרן של 32,000 ש"ח, בגין תשלומים שביצע רו"ח קטן עוד בטרם פתיחתו של התיק. האזהרה נמסרה למנוח ביום 18.03.01. רו"ח קטן, אשר לא הגיש התנגדות לתיק ההוצל"פ, נפטר לאחר מספר שבועות, ביום 17.04.01.

לאחר פטירתו של המנוח, מינה ביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים, לבקשת אחיו של המנוח, כמנהל עיזבון את עו"ד ירדני, המעורב, בין היתר, אף בהליך הנוכחי. מנהל העיזבון לא הגיש התנגדות מטעמו כנגד ביצועו של השטר, וזאת לאור עמדתו לאורך השנים, כי אין בסיס ומקום לעשות כן. ואולם, כמפורט להלן, בדיון האחרון אשר התקיים לפני, הודיע מנהל העיזבון על שינוי בעמדתו.

המבקשת הינה קטינה וביתו ויורשתו היחידה של המנוח. אמה, המשמשת כאפוטרופא שלה, הינה הגורם הפעיל בהליך זה ואף המצהירה מטעמה.

בטרם נדרשה המבקשת להגשת התנגדותה בגדר ההליך הנוכחי, פעלה, באמצעות אימה, באפיקים משפטיים אחרים, והגישה לתיק העיזבון בקשות שונות, לרבות בקשה למתן הוראות למשיב, להמציא פרטים, תצהיר ומסמכים הנוגעים להסכם המכר וכן בקשה לעיכוב הליכים בגדר תיק ההוצל"פ. במסגרת בקשותיה השונות, העלתה המבקשת טענות שונות לגבי החוב נשוא תיק ההוצל"פ, לרבות ספקות לגבי עצם קיומו, מקורו והיקפו. המשיב עצמו, באמצעות ב"כ, היה אף הוא צד להליכים בתיק העיזבון.

במסגרת ההליכים בתיק העיזבון, התקיימו לאורך השנים מספר דיונים וניתנו מספר החלטות, הן על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה והן על ידי ביהמ"ש המחוזי, כערכאת ערעור, הנוגעים לתיק ההוצל"פ ולשיק אשר הוגש לביצוע במסגרתו.

לא אסקור כאן את כלל ההליכים וההחלטות הנ"ל, אך אציין, באופן כללי, כי בגדרם של הליכים אלה, בהם היו מעורבים הן המבקשת, הן מנהל העיזבון, הן נציג האפוטרופוס הכללי והן המשיב, עלתה על הפרק האפשרות להגשת בקשה בטענת "פרעתי" כנגד ביצועו של השטר או התנגדות ובקשה להארכת מועד, אך הדבר לא נעשה בפועל עד לשנת 2007. עוד נדרש המשיב בגדר הליכים אלה למסור פרטים שונים ביחס לנסיבות הקשורות למסירתו של השיק על ידי המנוח לידיו, ועשה כן. כן אושר במסגרת הליכים אלה, ולנוכח עמדתו הקודמת של מנהל העיזבון, ביצועם של תשלומים שונים על חשבון החוב בתיק ההוצל"פ מתוך כספי העזבון. מדובר בשלושה תשלומים עיקריים בסכומים משמעותיים של 25,000 ש"ח, 46,360 ש"ח ו- 70,000 ש"ח.  בגין תשלומים אלה הוקטנה הקרן בתיק ההוצל"פ, עם תאריכי ערך רלוונטיים.

ההתנגדות המקורית נשוא ההליך הנוכחי הוגשה על ידי המבקשת ביום 25.02.07, וזאת, ללא ייצוג משפטי. הדיון הראשון התקיים ביום 16.04.07, לפני כב' השופטת ברקוביץ', עדיין מבלי שהמבקשת הייתה מיוצגת, אלא ע"י אמה בלבד, ביהמ"ש המליץ למבקשת לקבל ייצוג משפטי ולשם כך נקבע דיון נוסף בתיק זה. לאחר הדיון הראשון, ובטרם התקיים דיון נוסף בתיק, אכן קיבלה המבקשת ייצוג מאת הסיוע המשפטי ובחודש יוני 2007, הוגשה ע"י ב"כ החדש בקשה לתיקון ההתנגדות המקורית ולהארכת מועד להגשתה. בקשות אלה, להבדיל מההתנגדות המקורית, אף נתמכו בתצהיר, מאת אם המבקשת.

טענות הצדדים

טענות המבקשת

טענתה העיקרית של המבקשת כנגד ביצועו של השיק הינה, כי מדובר בשיק שנמסר על ידי המנוח למשיב כשיק ביטחון בהקשר לעסקת המכר, וכי שיק זה נועד להבטיח אך את תשלום סכומו של מס השבח על ידי המוכרים.

כנטען, השיק נמסר על ידי המנוח למשיב, לאחר שהמשיב הקדים והעביר לידי המוכרים בהסכם המכר (הגב' אייזן), כספים מתוך כספי הנאמנות, וזאת בהמחאה ישירה שנמסרה להם ולמרות שטרם הוסדר תשלומו של מס השבח.

ודוק:טענת המבקשת הינה, כי הכספים אשר שוחררו על ידי המשיב מתוך כספי הנאמנות שולמו לידי המוכרים (אייזן) ולא לידי המנוח עצמו, כאשר המנוח מסר שיק ביטחון להבטחת עמידתם של המוכרים, לקוחותיו, בהתחייבותם לתשלום מס השבח בגין הסכם המכר.  

יצוין, כי אמה של המבקשת, המצהירה מטעמה, מסתמכת בטענתה הנ"ל, בין היתר, על שיחת טלפון אשר קיימה עם המשיב עצמו, ועל דברים אשר, לטענתה, נאמרו לה מפיו.

המבקשת טוענת, כי בגין התחייבותו הנ"ל המגולמת בשיק הביטחון, אכן שילם המנוח את סכום מס השבח, וזאת כעולה משובר התשלום בעניין, המלמד על חיוב מס שבח בסכום של 37,669 ש"ח בלבד,  נכון ליום 17.10.99.

את טענת הפירעון הנ"ל, עוד בטרם נפתח תיק ההוצל"פ, תומכת המבקשת הן בנתוני פתיחתו של תיק ההוצל"פ, אשר נפתח בהקטנת קרן של 32,000 ש"ח, סכום המהווה את חלקו הארי של סכום מס השבח המשתקף משובר התשלום הנ"ל, והן באסמכתאות נוספות, אשר לטענתה, מלמדות אף על תשלום סכומים מסוימים נוספים על ידי המנוח עוד בטרם נפתח תיק ההוצל"פ.

לטענת המבקשת, חיזוק לגרסתה הנ"ל קיים בכך, שבימי חייו של המנוח, ובמסגרת פניות ב"כ המשיב אליו בעניין, אשר אף הן נולדו רק בשנת 2000, שנים רבות לאחר הסכם המכר, לא הועלתה כנגד המנוח כל טענה או דרישה, אלא ביחס לנושא יתרת החוב בגין מס שבח, ואילו הטענות המייחסות למנוח נטילת כספים בסכום השיק לכיסו, צצו רק לאחר מותו.