החלטה בתיק בשא 155183/08 - פסקדין

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד (בש"א 155183/08) ובקשה לביטול פסה"ד (בש"א 155190/08).

1.         ביום 11.4.05 ניתן נגד המבקשת פסק דין בהעדר הגנה לפיו חויבה המבקשת לשלם למשיבה סכום כולל בסך של 675,825 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין וכן הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח (להלן: "פסק הדין")

פסק הדין ניתן בהעדר כתב הגנה מטעם המבקשת.

2.         לגרסת המבקשת נודע לה על קיומו של פסק הדין רק ביום 5.2.08 עת התייצב בפתח ביתה שוטר ובידו פקודת מאסר נגדה.

            לטענת המבקשת היא אינה יודעת קרוא וכתוב וגם השפה העברית אינה שגורה בפיה.

3.         המשיבה לעומת זאת טענה כי כבר ביום 14.1.08 התייצבה המבקשת בפני ראש ההוצאה לפועל וביקשה לפרוס את חובה למשיבה ומכאן שהכירה בתוקפו של פסק הדין וממילא ידעה עליו קודם לכן.

המשיבה הוסיפה וטענה כי פסק הדין הומצא לידי המבקשת כדין ביום 12.8.07.

4.         אטעים כי בחינת אישור המסירה מיום 12.8.07 אינה מבססת ממצא חד משמעי לפיו פסק הדין הומצא לידי המבקשת.באישור המסירה עצמו נרשם: " אימות בת משפחה סרבה להזדהות". ממילא אין באישור זה כדי לצאת ידי חובת תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי אשר על פי לשונה מחייבת זיהוי בן המשפחה כדי לברר עם מדובר בבן משפחה המתגורר עם המבקשת וכן לבסס, למצער על פי מראית עין, אם מדובר באדם שמלאו לו 18 שנה.

5.         גם הטענה לפיה מהתייצבותה של המבקשת בפני ראש ההוצאה לפועל ניתן להסיק על מודעותה למתן פסק דין אינה נקיה מספקות. כמושכל ראשון אטעים כי המסמכים שצורפו על ידי המשיבה להוכחת טענה זו - אינם חד משמעיים.

לא זו אף זו, כבר נפסק כי אין להסיק מהעובדה שחייב שאינו יודע קרוא וכתוב התייצב לברור חובו בלשכת הוצאה לפועל כדי לקבוע מסירה כדין (השוו: בר"ע (תא) 1758/01 בנק אוצר החייל נ. יעקובזדה (פורסם בנבו הוצאה לאור).

6.         במהלך הדיון שבפני הסכים ב"כ המבקשת כי זו הודתה במסירת כתב התביעה לידיה וכי לא מתקיימת עילה לביטול פסה"ד מחמת חובת הצדק.

בנסיבות אלה, הגביל ב"כ המבקשת עצמו לטענות בדבר ביטול פסק הדין במסגרת שיקול הדעת של בית המשפט (שם בעמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 15.5.08).

7.         הבסיס הנורמטיבי להכרעה מצוי בהוראת תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי לפיה:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך 30 יום מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט...שנתן את ההחלטה לבטלה בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים".

8.         בבסיסה העיוני מבטאת תקנה 201 את הרעיון היסודי של מתן הזדמנות לבעל דין להשמיע דברו בפני בית המשפט.

הפסיקה הענפה שסבה על תקנה 201 מבחינה בין ביטול מחמת חובת הצדק מזה ובין ביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט מזה.

9.         שלוש הן הטענות העיקריות שהעלתה המבקשת בבקשתה לביטול פסק דין, מכוח שיקול דעתו של בית המשפט:

9.1       האחת - היותה אלמנה, שאינה יודעת קרוא וכתוב ואינה שולטת בשפה העברית ומשכך טעתה ו/או הוטעתה לגבי מהות חתימתה על הסכם השכירות אשר הפרתו הנטענת מהווה עילת תביעה נגדה.

בגדרה של טענה זו הוסיפה המבקשת וטענה כי לא היתה מעורבת בכל עיסקה עם המשיבה, לא הצהירה בפניה כל הצהרות ואף לא הציגה כלפיה מצגי שווא.