1. בפניי התנגדות לביצוע שטר חוב ע"ס 200,000 ש"ח שעשתה המבקשת 1 (
להלן: "המבקשת") לפקודת המשיבה. המבקש 2 (
להלן: "המבקש"), ערב לפרעון השטר.
2. שטר החוב נעשה להבטחת תשלומים החלים על המבקשת לפי הסכם הרשאת משנה מיום 21.3.2004, על פיו הושכר למבקשת חלק מהמזח בנמל תל אביב, לצורך תכנון והקמה של בר יריד שיופעל במקום (
להלן: "ההסכם"). תקופת ההסכם היתה חצי שנה- החל ביום 1.4.2004 וכלה ביום 30.10.2004.
3. המבקשים טוענים כי המשיבה הטעתה אותם ולא גילתה להם כי חלקו הצפוני של המזח עומד על גבי כלונסאות, ולפיכך חל איסור לקיים עליו אירועים רבי משתתפים. הדבר נתגלה להם לראשונה ביום 7.6.2004, ממכתב של חברת אוצר מפעלי ים בע"מ, בעלת הזכויות בנמל, אשר נשלח למשיבה ועותק ממנו הגיע גם למבקשת.
בעקבות כך פנה בא כוחה של המבקשת ביום 8.6.2004 אל המשיבה במכתב בו הודיע כי מדובר בהטעייה ובהפרה יסודית של ההסכם, ועל כן המבקשת עוצרת עד להודעה חדשה את תשלומי השכירות.
בסופו של דבר נחתם ביום 12.7.2004 נספח להסכם, בו סוכם על הפחתה של 85,000 ש"ח מדמי השכירות בגין החודשים יולי- ספטמבר 2004, באופן שדמי השכירות בחודשים אלה יעמדו על 37,658 ש"ח בלבד לחודש, במקום 13,500 דולר לחודש בצרוף מע"מ. דא עקא, בתחילת חודש ספטמבר 2004 נדרשה המבקשת על ידי מנהלת הנמל לפנות מיידית את המזח, וכך אכן נעשה. המבקשת דרשה מהמשיבה להשיב לה את השיק בגין דמי השכירות לחודש אוקטובר 2004, אך דרישתה סורבה. לפיכך סירבה המבקשת להחזיר דלתות סגירה השייכות למשיבה ואשר מצויות בחזקת המבקשת. לדברי המבקשת, נגרמו לה נזקים בסך של 1,000,000 ש"ח בגין השקעה שירדה לטמיון בפרוייקט, והיא מבקשת לקזזם כנגד השטר.
4. אין מקום ליתן רשות להגן בטענת הקיזוז, וזאת מחמת שני טעמים.
ראשית, טענת הקיזוז אינה מפורטת, ולו גם באופן מינימלי:
"טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת עליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן." (ע"א 579/85
משה אריאן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
פ"ד מ(2), 765 ,עמ' 767-768).
שנית, בס' 24.2 להסכם השכירות נקבע כי למבקשת לא תהא כל זכות קיזוז כלפי המשיבה.
5. אין מקום ליתן רשות להגן לגבי חוב דמי השכירות בגין חודש אוקטובר 2004. נסיבות פינוי הנכס על ידי המבקשת תמוהות למדיי. מי שהשכיר את המזח למבקשת היתה המשיבה, ולא מנהלת הנמל, ועל כן, מי שרשאי היה להורות למבקשת לפנות את המזח, אם בכלל, היתה המשיבה ולא גוף אחר. לפיכך, פינוי המזח על ידי המבקשת שלא על פי דרישת המשיבה, מהווה לכאורה הפרה של ההסכם מצידה של המבקשת ואין בכוחו להפקיע את חובתה של המבקשת לשלם דמי שכירות בגין חודש אוקטובר.
בהקשר זה ראוי לציין כי גם אם אניח שהמבקשת הוטעתה על ידי המשיבה לגבי טיבו של המזח ואפשרויות ניצולו, ואיני קובע כל ממצא בענין זה (אציין רק כי הטענה מפוקפקת למדיי, בשים לב לכך שבס' 6.1 להסכם הצהירה המבקשת כי בדקה את המזח ואת מצבו התכנוני), הרי שהמבקשת לא ביקשה לבטל את הסכם השכירות, מיד כאשר נודע לה הדבר, למרות שהיתה מיוצגת על ידי עו"ד, אלא בחרה להסתפק בהסדר מתוקן בגדרו בוצעה הפחתה משמעותית של דמי השכירות למשך שלושה חודשים, תוך שמירת האפשרות להאריך את ההתקשרות גם לשנת 2005. על כן, אין המבקשת יכולה בדיעבד לטעון לביטולו של ההסכם, מה גם שהיא עצמה טוענת כי פינוי המזח לא נבע מביטול ההסכם מצידה, אלא בעקבות הוראה של מנהלת הנמל.
6. טוענת המשיבה כי היא זכאית להפעיל את שטר החוב גם בגין 36 דלתות השייכות לה, ואשר נותרו בחזקת המבקשת, המסרבת להשיבן. אין בידי לקבל טענה זו, לפחות לא בשלב הנוכחי. ראשית, ענין הדלתות כלל אינו נזכר בהסכם השכירות, וממילא אין דרישה בהסכם השכירות להחזיר דלתות למשיבה. שנית, לפי ס' 23.1 להסכם השכירות, שטר החוב נעשה להבטחת תשלום דמי הרשאה, דמי ניהול וכל תשלום אחר החל על המבקשת. הא ותו לא. לא נאמר כי השטר נועד להבטיח תשלום בגין נזקים למושכר.
אין באמור לעיל כדי לקבוע שאין למשיבה עילת תביעה נגד המבקשת בענין הדלתות. ברי כי אם המבקשת מחזיקה בדלתות לא לה, בלא צידוק חוקי, עומדת למשיבה הזכות לתבוע את השבתן או את תשלום שוויין. נרשמה הצהרתו של המבקש כי מבחינתו יכולה המשיבה לקבל לרשותה את הדלתות (למרות שבתחילה סרבה המבקשת להחזיר את הדלתות). יחד עם זאת, לנוכח נוסחו של הסכם השכירות, ספק אם ניתן לתבוע את שווי הדלתות מכוחו של השטר.
7. סוף דבר, אין רשות להתגונן ביחס לדמי השכירות עבור חודש אוקטובר 2004, העומדים על סך בש"ח השווה ל- 13,500 דולר בצירוף מע"מ. סכום זה בש"ח הינו 67,919 ש"ח (לפי שער דולר של 4.3 ש"ח). הליכי ההוצל"פ לגבייתו של סכום זה יימשכו כסדרם. לגבי יתרת סכום השטר, ניתנת רשות להגן.
8. הצדדים יחליפו תצהירי גילוי מסמכים בתוך 30 יום. ישיבת קדם משפט תתקיים ביום 10.7.2005 בשעה 17:30.
9.
המזכירות תפתח תיק אזרחי ותשלח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום י"א ב אדר ב, תשס"ה (22 במרץ 2005) בהעדר
הצדדים.
__________________
חגי ברנר, שופט