החלטה בתיק בשא 154654/06

החלטה בבקשת פסילה

בפני בקשת פסילה שהגיש המבקש בבקשו לפסול עצמו מלדון בבקשה לעיכוב ביצוע החלטה שניתנה על ידי ביום 9.2.2006 בבש"א 183033/05, ובעקבות ערעור שהגיש לדבריו על החלטתי הנ"ל. (במאמר מוסגר אעיר כי הערעור אינו בפני ומשכך תוכנו רק משוער מתוכן הבקשה לעיכוב ביצוע).

הדיונים  נשוא הבקשה שהתנהלו בפני , התנהלו במהלך שני מועדים שונים ונפרדים. האחד - דיון בבקשה להארכת מועד  ביום 18.1.2006, בסיומו, ולאחר דיון ממושך, חקירת המבקשת על תצהירה וסיכומים בעל פה ,  הסכים המשיב שם - מבקש הפסילה דכאן ,להארכת מועד להגשת התנגדות- ע' 7 לפרטיכל  הדיון מיום 183037/05- דיון זה נערך בנוכחות מבקש הפסילה ובנוכחות בא כוחו.

השני - ביום 9.2.2006 - דיון בהתנגדות לביצוע שטרות שהגישה המבקשת. - גם בסיום דיון זה, ולאחר חקירה  שהתפרסה על 6 עמודי פרטיכל ושאלות רבות,  הסכים בא כח המבקש שכאן (שלא בנוכחות המבקש בעצמו שלא התייצב לדיון הנ"ל) למתן רשות להתגונן.

במובן זה , עסקינן בהסכמת המבקש הן להארכת מועד והן לרשות להתגונן לאחר דיון בהחלט ממושך, במהלכו נשמעה למעשה גירסת המבקשת בלבד, שכן עסקינן בהתנגדות לביצוע שטרות - גירסתו הנגדית של המבקש- המשיב בהתנגדות - טרם הגיע תורה להישמע במישור הדיוני - הילכת ע"א 659/84 עכביש נ' תריסול  פדי לט 2 ע' 430.

לאחר קיום שני דיונים ממושכים אלה,  ולאחר מתן רשות להתגונן למבקשת, ביקשה המבקשת , בסיום הדיון השני - בהתנגדות, להורות על השבת סכומים שנגבו ממנה בפועל במסגרת תיק ההוצאה לפועל שניפתח לביצוע  השיקים בהתייחס אליהם ניתנה רשות להתגונן כאמור.

בקשת פסילה יכול ותימצא לה הצדקה בתנאים  של חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים המצדיק את פסילת בית המשפט. (זאת להבדיל מחשש סובייקטיבי שעולה מבקשת המבקש.)

הלכה היא כי כדי להקים עילת פסלות אין די בתחושות סובייקטיביות של מי מן הצדדים, וכי יש להצביע על חשש ממשי למשוא פנים, המבוסס על נסיבות אובייקטיביות (ראו למשל:נ ע"פ ‎184/ 85 זאב שרעבי נ' מדינת ישראל פ"ד לט (‎1) 446, 558)א(;   ראו: בג"ץ 2148/94 גלברט  נ' כבוד נשיא בית המשפט העליון פ"ד מח(3) ,  573  ע"א ‎ 1570/94 שרותי ארגל שיווק לבתי מלון ומסעדות בע"מ נ' אוצר מפעלי ים בע"מ ואח'(לא פורסם); רע"א ‎ 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ' סליימה פ"ד מד(‎ 3) 758, 760 ) . "השאלה שיש לשאול היא... אם נתקיים חשש ממשי למשוא פנים במובן זה, שדעתו של היושב בדין 'ננעלה', כך שניתן לראות בהליך כולו כ'משחק מכור'" (ע"א ‎ 1335/99 ש.ח. שוקי שווק ועבודות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (טרם פורסם).זאת להבדיל מחששו של המבקש דכאן שהוא חשש סובייקטיבי.

לטענת המבקש, די בעצם העובדה שהגיש תלונה אישית נגד החתומה מטה על מנת להביא לפסילה כאמור.

לטענת המבקש "מאחר וקיים ועומד עניין אישי בין המערער ובא כוחו עו"ד רוני הראלי לבין החתומה מטה,  "והממתין לבירור יש טעם מיוחד"  להביא לפסילה- סעיף 5 לבקשה .

אין בידי לקבל את בקשת הפסילה. פרטיכל הדיונים  מ18.1.2006 ומ-9.2.2006, מדברים בעד עצמם ומעידים על שהתרחש באולם הדיונים.

החלטתי , נשוא הבקשה לעיכוב ביצוע ניתנה תוך הפעלת שיקול דעת ונומקה- בהחלט שלא בקצרה - עמודים 7 ו-8 לפרטיכל הדיון מיום 9.2.2006.

החלטה זו עומדת בפני ערכאת הערעור  ,אשר הוגש כטענת המבקש.

אינני רואה בעצם הגשת תלונה אישית כלפיי בהתייחס להתנהלות דיון זה משום "עניין אישי ביני לבין המבקש או ביני לבין המבקש ובא כוחו". שהרי אחרת , כל אימת שיבקש צד לגרום לפסילת מוטב זה אחר , יקדים "תלונה אישית" לבקשת הפסילה ובכך יביא "אוטומטית" לפסילה כבקשתו.

אשר על כן דוחה הבקשה.

לא למותר להעיר כי אינני רואה לעצמי כל יריבות אל מול המבקש או אל מול בא כוחו.  אין לי כל טינה אישית או דעה אישית , לא בהתייחס למבקש ולא בהתייחס לבא כוחו. החלטתי ניתנה עניינית  ומקצועית.

הדיון שהתנהל בפני היה דיון ממושך שפרס בפני מסכת עובדתית ארוכה על פי המסמכים שהונחו בפני והעובדות שהובאו בפני אגב חקירת המבקשת על תצהירה.