החלטה בתיק בשא 154200/08 - פסקדין

זו התנגדות לביצוע 3 שיקים (בשני תיקי הבש"א לעיל) ע"ס 9,400 ש"ח, 5,600 ש"ח ו-7,500 ש"ח, הנחזים להיות משוכים על-ידי המבקשת, לפקודת נפרע בשם גל יצחק, בגבם מה שנחזה להיות חתימת היסב על החלק, בשיקים נשוא הוצאה לפועל 0108275087 רשום גל יצחק, ובתיק 01087272084 ההיסב הנו בצורת קשקוש, באותו שיק מופיעה בגבו, גם ערבות אישית, של אחד בשם דורון שטרן, לפירעון השיק.

המבקשת טוענת כי השיקים נמסרו למתווך באשראי חוץ בנקאי בשם יצהר אוחיון (להלן: "אוחיון"), על-מנת שידאג לפתוח L.C למבקשת לצורך יבוא סחורות מספק מחו"ל. נטען כי הנפרע - גל יצחק, הוא מי שהפיק את ה-L.C. לטענת המבקשת כנגד השיקים לא נפתח L.C, ולא נמסרו סחורות. משנדרשו השיקים בחזרה מאוחיון, התחייב להשיבם, חרף זאת הוצגו השיקים בחשבון המבקשת, משכך הייתה פניה נוספת לאוחיון, שמסר כי הופקדו בטעות. חרף האמור המשיכו להיות מוצגים שיקים בחשבון, ובפניה נוספת לאוחיון, הודיע זה, כי השיקים ורכוש אחר נגנב ממנו על-ידי עובד בשם שי מונסנגו, שמכר את הרכוש הגנוב וברח מן הארץ. נטען שהוגשו תלונות בעניין במשטרה, וכן צורף כנספח להתנגדות מכתב מאוחיון, לפיו המבקשת לא קיבלה תמורה עבור ההמחאות, וכי יש לבטלן עקב גניבתם על-ידי אחד מעובדיו.

בנוסף לגניבת השיקים, טוענת המבקשת כי מדובר בחתימת היסב מזויפת, שכן ניתן לראות בעין בלתי מזוינת שחתימות ההיסב של הנפרע - לב יצחק, שונות, ואינן זהות.

נטען גם שבבקשת הביצוע אין אזכור כלל לחתימת ההיסב, ובנסיבות כאן, כאשר נטען לחתימה מזויפת, מדובר בחריגה משמעותית ביותר.

המצהיר מטעם המבקשת נחקר בדיון על תצהירו. בתשובה לאחת השאלות השיב כי אוחיון אמר לו, לאחרונה, שלא הוא ולא שי קיבלו כסף בתמורה לשיקים. האמור נראה תמוה, ונוכח הטענה בתצהיר, ששי גנב את השיקים וברח לחו"ל. אם נגנבו על-ידי שי, כיצד יודע אוחיון אם נתקבלה תמורתם מן המשיבה האוחזת בהם היום ?

המשיבות עותרות לדחיית הבקשה מן הטעם שעסקת היבוא, בגינה ניתנו השיקים לא פורטה כלל, שהמשיבה נהנית מחזקות העומדות לזכות אוחז, וכי לב ההתנגדות הן טענות מפי אוחיון, ואולם לא צורף תצהיר שלו. נטען שאין בטענת היסב מזויף למנוע חובת פירעון השיק לאוחז.

לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הצדדים, אני מחליט ליתן רשות להגן, יחד עם זאת מתן הרשות יותנה בהפקדת עירבון.

לעניין חתימת ההיסב בשיקים, ברי ששטר שנגנב מהנפרע והגנב מזייף חתימת הנפרע, ומסר את השטר, הנסב אינו קונה כל זכות בשטר, אפילו נתן בתום לב ערך בעדו, זכותו של הנסב תלויה בחתימת ההיסב, ומקום שחתימה זו מזויפת אין אדם זוכה בשטר. ראה השופט זוסמן דיני שטרות מהדורה שישית עמ' 251 ס' 200, משכך ככלל מדובר בטענת הגנה טובה, וס' 23(ג) אינו לענייננו כאן (אלא עוסק במי שפרע). ואולם לא ראיתי מן החומר שבפני, ולו לכאורה, שמדובר בחתימת היסב מזויפת או שנעשתה שלא בהרשאה.

מעיון בשיקים מדובר בחתימות על החלק, שאומנם יש שוני ביניהן, אך אין בכך ללמד שמדובר בזיוף, ושעה שאין בפני כל תשתית עובדתית מילולית לעניין זה ובמיוחד מפי הנפרע עצמו, לב יצחק, שלגביו אין כמעט כל התייחסות, וההתייחסות הנה למשיג האשראי באמצעות השיקים מר אוחיון. בהעדר אמירה מפי הנפרע, לא כל שכן תצהיר, שחתימתו נחזית להיות בגב השיקים שזויפה, ובנסיבות כאן שהמוציא והמביא הנו אוחיון, ששמו אינו מופיע בשיקים, אין לקבל, ולו לכאורה, את טענת הזיוף והיא נדחית.

נותר לדון בטענת הגניבה. לעניין זה אציין כי אין הכרח בשלב דיוני זה לצרף תצהיר של אוחיון, ודי לפרט מה אמר, תוך ציון המקור, וכפי שנעשה. אם כי כמובן מובנת הטרוניה שלא ניתן לחקור אותו בעניין בהעדר תצהיר, והדבר מחליש את הטענה. מן הבקשה עצמה עולה שמשחל עיכוב באספקת הסחורה ופתיחת ה-L.C. אוחיון הבטיח להשיב את השיקים, חרף זאת הוצגו הראשונים בבנק, ואז טען שמדובר בטעות. חרף זאת המשיכו להיות מוצגים, ואז טען שנגנבו על-ידי עובדו, וכאשר בח.נ נאמר מפי מר אוחיון שידוע לו שאותו עובד לא קיבל כספים מן המשיבה, ובגין השיקים. אם השיקים אכן נגנבו מדוע בשלב ראשון הבטיח להשיבם, ולאחר מכן דיבר על טעות, ורק לבסוף טען לגניבה.

נוכח האמור עולה ספק ממשי לעניין טענת גניבת השיקים, כפשוטה, המהווה, כביכול, הגנה כנגד כל אוחז, ושמא עניין לנו במישור של חריגה מהרשאה של עובד, ו/או מחלוקת אחרת ובין אוחיון לעובדו, שאינו מעניין המשיבות, ו/או במגייס אשראי, שלמבקשת מוסר מספר גרסאות, שרק האחרונה היא גניבה, ובפועל עושה שימוש בשיקים להשגת אשראי כטענת המשיבות. המשיבה כצד ג' בשלב זה, אינה מעידה ואינה יכולה למסור גרסה לעניין התמורה שניתנה ולמי, ו/או מועד הסיחור. בנסיבות תיק זה, אני סבור שיש לשמוע את המשיבה, ובמשפט, ואולם עניין זה אינו גורע מחולשת טענת הגניבה וכפי שצוין לעיל.

נוכח כל האמור, אני מחליט ליתן למבקשת רשות להגן, ואולם מתן הרשות מותנה בהפקדת עירבון במזומן ו/או ערבות בנקאית צמודה למדד על סך 20% מקרנות השיקים נשוא הדיון כאן, ו-2 השיקים הנוספים עליהם הוסכם בתחילת הדיון מיום 25/3/08 (20% X 56,495), סה"כ 11,200 ש"ח, ובתוך 45 יום מקבלת המבקשת החלטתי. ימי הפגרה יבואו במניין. לא תופקד הערובה במועד, תדחה ההתנגדות וייפסקו הוצאות.

קובע התיק לת.פ בפני בעוד 55 יום.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב בסיון, תשס"ח (25 ביוני 2008), בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: