החלטה בתיק בשא 154176/07

החלטה זו ניתנת בעקבות דיון שהתקיים במעמד באי כוח הצדדים והמבקש בעצמו במסגרת התנגדות לביצוע שטרות שהגיש המבקש נגד המשיבה בגין 4 שיקים כדלקמן: (1) שיק מספר 10659 על סך 20,000 ש"ח מיום 15/7/06; (2) שיק מספר 10690 על סך 32,000 ש"ח מיום 24/8/06;
(3) שיק מספר 10811 על סך 42,000 ש"ח מיום 25/8/06; ו- (4) שיק מספר 10810 על סך 40,000 ש"ח מיום 26/9/06.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות, בו טען כי השיקים נשוא תיק ההוצל"פ נמסרו למשיבה על-ידי מר שמעון כהן, שהינו קרוב משפחה רחוק של המבקש אשר היה חייב לו כספים. לטענת המבקש, בסביבות מאי 2006 הציע לו מר כהן שבתמורה לחובו הנ"ל ול- 400,000 ש"ח נוספים, יקבל המבקש חלק ממניות החברה המאוחדת לשיווק פטריות בע"מ שבבעלותו של כהן (להלן: " החברה"), אשר הייתה בקשיים באותה תקופה. בהמשך נטען כי במהלך המו"מ בין הצדדים מילא המבקש את סכומי השיקים אך לא חתם עליהם, שכן לא סוכם כמה מניות יעברו לידיו, ובסופו של דבר החליט המבקש כי העסקה אינה כדאית עבורו, והודיע למר כהן שאיננו מעוניין לבצעה. עוד טען המבקש כי מספר דקות מאוחר יותר, בעת ששהה לבדו במשרדו של כהן, נגנבו מרכבו פנקסי שיקים ובהם השיקים המלאים והלא חתומים הנ"ל, ובדיעבד נודע למבקש כי מר כהן הוא שגנב את הפנקסים. עוד הוצהר כי למחרת היום הודה מר כהן בגניבה וטען תחילה שהשמיד את השיקים ולאחר מכן התחייב להשיבם, אך בחלוף חודש וחצי משלא הושבו השיקים ונודע למבקש כי מר כהן נמלט לברזיל, הוגשה תלונה למשטרה, השיקים בוטלו ופורסמה מודעה בעיתון המזהירה את הציבור כי מדובר בשיקים גנובים.

במהלך הדיון נחקר המבקש על תצהירו ולאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה.

דיון

הגרסה שהציג המבקש בתצהירו לגבי השיקים נשוא ההתנגדות אינה ברורה, אינה מוסברת כנדרש, נעדרת פירוט וביסוס של פרטים מהותיים ומגלה סתירות פנימיות הן בתצהיר עצמו והן בין האמור בתצהיר לדבריו של המבקש בעדותו, כמפורט להלן.

המבקש לא ציין בתצהיר כמה כסף מר כהן היה חייב לו, וכן לא טרח להסביר מדוע במקום לעמוד על זכותו להחזר החוב, שקל לרכוש את מניות החברה אשר הייתה בקשיים. כמו-כן לא הסביר מדוע הסכים למלא את פרטי השיקים עוד בטרם סיכמו הצדדים את תנאי העסקה. בנוסף, לא ברור מהתצהיר מה התרחש במהלך אותו מו"מ בין הצדדים, מה הציע כל צד ומדוע לפתע חזר בו המבקש וסבר שמר כהן מנסה להוליך אותו שולל. במהלך חקירתו הודה המבקש כי לא ידע מה שוויין של מניות החברה, אך טען לראשונה כי דרש ממר כהן 4% מהמניות, וכאשר נשאל מדוע השיב " במהלך המו"מ זה היה נראה לי וזרקתי" (סוף פסקה 3 בעמוד 2 לפרוטוקול). לאחר מכן העיד המבקש כי הוא איננו זוכר כמה זמן נמשך המו"מ ומה היו הנקודות השנויות במחלוקת. בהמשך טען המבקש כי מילא את פרטי השיקים על-פי שיקול דעתו, וכשנשאל מדוע רשם שני שיקים בהפרש של יום אחד השיב " כי ככה מצאתי לנכון" (סוף פסקה 5 בעמוד 2 לפרוטוקול), ללא כל נימוק נוסף. כמו-כן לא טרח המבקש להציג הסבר מתקבל על הדעת בתצהירו או בחקירתו לכך שהשיקים שנגנבו לכאורה אינם עוקבים ונלקחו מפנקסים שונים.

המבקש טען בתצהירו כי החליט לחזור בו מהעסקה " מחמת חוסר האמינות שהפגין כהן אשר הצטייר בעיני המבקש כנוכל או כמי שמנסה להוליך אותו שולל" (סעיף 8 לתצהיר), ולכן לא ברור כיצד במצב דברים זה נענה המבקש להצעתו של מר כהן לחזור ולשתות איתו קפה  במשרדו. יתר על כן, אין כל הסבר לכך שלמרות התרשמותו הנ"ל של המבקש ממר כהן, ואף לאחר שמר כהן הודה שגנב את השיקים, לא טרח המבקש להגיש תלונה במשטרה על הגניבה ולבטל את השיקים מייד, אלא רק כעבור כחודשיים. אף אם מר כהן הינו קרוב משפחה רחוק של המבקש והמשפחה ניסתה לשכנע את המבקש שלא להגיש נגדו תלונה במשטרה, אין בכך כדי להסביר מדוע לא טרח המבקש לכל הפחות לבטל את השיקים באופן מיידי על-מנת שלא ייעשה בהם שימוש, ולו בשוגג. החלטתו של המבקש להמתין זמן רב עד לביטול השיקים תמוהה עוד יותר נוכח טענתו בסעיף 27 לכתב ההתנגדות, אשר משום מה לא הוזכרה בתצהיר, ולפיה מר כהן כבר גנב מהמבקש בעבר 5 שיקים נוספים.

בנוסף לאמור לעיל יצוין כי אף אם מר כהן אכן לקח את השיקים מרכבו של המבקש ועשה בהם שימוש בניגוד למוסכם, הרי שהדבר נגרם עקב רשלנותו החמורה של המבקש אשר עולה כדי עצימת עיניים. המבקש מילא מראש בכתב ידו את כל הפרטים על גבי השיקים, לרבות סכומים ותאריכים, והשאיר אותם בקרבת משרדו של מר כהן ברכב אשר דלתותיו היו פתוחות כפי שהודה בחקירתו (עמוד 4 פסקה 5 לפרוטוקול), וזאת על-אף שלטענתו בשלב זה כבר חשד שמר כהן איננו אמין ומנסה לרמות אותו. בנוסף לכך, המבקש לא טרח כאמור לבטל את השיקים באופן מיידי, אף לאחר שידע כי נגנבו, וגם בכך איפשר למעשה למר כהן לעשות בהם שימוש.  

אשר על כן, טענותיו של המבקש אשר כאמור אינן מפורטות ומבוססות כנדרש, הינן קלושות ביותר ומתקרבות לכדי הגנת בדים, ולכן מן הדין היה לדחות את ההתנגדות, אולם על מנת שלא למנוע מהמבקש את יומו בבית המשפט, הנני קובע כי כנגד הפקדת מחצית סכום החוב בתיק ההוצל"פ בקופת בית המשפט במזומן או בערבות בנקאית תוך 30 יום ממועד קבלת העתק של החלטה זו, תינתן למבקש רשות להתגונן. בהעדר ביצוע ההפקדה במועד, תידחה הבקשה והמבקש יחויב בהוצאות.

יובהר כי החלטתי להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדה כאמור ניתנת למרות הבקשה שלא להטיל על המבקש ערובה כלשהי מחמת מצבו הכלכלי הקשה, שכן מעבר לכך שמן הדין היה לדחות את ההתנגדות, הטענה הנ"ל בדבר מצבו הכלכלי של המבקש לא הוזכרה כלל בבקשה לביצוע השטרות, בתצהיר התומך בה או בבקשה נפרדת בנידון מטעם המבקש, אלא הועלתה לראשונה בשלב הסיכומים ללא כל אסמכתא מתאימה.

הנני קובע את התיק לתזכורת פנימית ליום 8/5/07 למעקב.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום ז' בניסן, תשס"ז (26 במרץ 2007) בהעדר הצדדים.

                                                                                                            _______________

                                                                                                                          מיכאל תמיר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: