החלטה בתיק בשא 154097/06 - פסקדין

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים ביום 4/4/06 במעמד הצדדים במסגרת כתב התנגדות לביצוע שטר חוב מס' 980271 ע"ס 36,582 ש"ח מיום 30/10/02 אשר הוגש על ידי המבקשים כנגד המשיב.

בתמיכה לכתב ההתנגדות לביצוע השטר הוגשו תצהירים על ידי המבקשים וכן על ידי הגב' גילה מזרחי, אמו של המבקש 1.

בפתח הדיון אכן אישר ב"כ המבקשים כי בקשת המבקשת 2 הוגשה באיור מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד ועל כן נדחתה בקשת המבקשת 2 מאחר וכתב ההתנגדות אשר הוגש על ידה הוגש באיחור ללא בקשה וטעם מיוחד.

המבקש 1 נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו והצדדים סכמו את טענותיהם בתום הדיון.

בתצהירה של המבקשת 2, הוצהר, בין השאר, כי היא חתמה על שטר חדש במקום השטר הישן אולם השטר הישן לא הוחזר לידיה וכן נטען כי ביררה עם בנה המבקש 1 אשר הודיע לה כי אינו חייב דבר.

המבקש 1 הצהיר בתצהירו, בין השאר, כי השביח את הנכס שקיבל בשכירות בסך אשר מוערך על ידו של 13,000 ש"ח, נלקחו הלוואות ע"ס 80,000 ש"ח על מנת לשפץ מחסן שהושכר לו, וזאת בנוסף להשכרת מבנים נוספים. עוד הוצהר כי פינה את המושכר באמצע חודש מרץ 2005 "רשמית" כאשר ביום 19/12/04 הוסכם כי קיימת יתרת חוב בסך של 5,389 ש"ח אשר עוגלה לסך של 7,000 ש"ח. בנוסף לכך הוצהר כי המבקש 1 חתם יחד עם המשיב על מסמך - נספח ד' ובו אישר יתרת חובו למשיב.

צורף נספח לתצהירו של המבקש ובו מצוין שם כי קיימת יתרת חוב בסך 36,582.38 ש"ח, אולם לא צוין על גביו כי מדובר בנספח ד'. בסעיף 23 בתצהירו של המבקש 1 התייחסות לטענות קיזוז וחיובים של המשיב בסך של 119,000 ש"ח, כאשר נטען בתצהירו של המבקש 1 בנוסף כי נאלץ לעזוב את המושכר לפני הזמן לנוכח איומיו של המשיב ועל כן השקעותיו בנכס ירדו לטמיון.

הגב' גילה מזרחי הגישה תצהיר, כאמור לעיל ובו חזרה על טענות המצהירים הנ"ל אולם ב"כ המשיב הודיע כי הוא מוותר על חקירתה הנגדית.

במהלך חקירתו הנגדית של המבקש 1, עלה כי לא היה בידיו כדי להמציא אישור אודות תשלום 7,000 ש"ח כאשר המבקש הוסיף לענין זה כי לא שילם אותו סכום אולם "הוא יכול להוכיח את הסכומים".

במהלך החקירה נשאל המבקש האם יכול להראות כי שילם את כל הסכומים מינואר 2005 ועד ל- 31/05 והוא השיב כי במהלך ההליך המשפטי יוכיח זאת. עוד עלה מהחקירה כי המבקש 1 לא התעסק בכספים ואינו יכול להראות אילו קבלות שולמו בגין מה. בהתייחס לאפשרות להציג קבלות אודות שיפוץ המקום העיד כי ניתן לראות זאת מתמונות כאשר מדובר בעשרות אלפי ש"ח. לבסוף נשאל המבקש 1 האם שלח מכתב אודות הסכומים שהוא טען להם והוא השיב כי בשלב מסוים היה מוכן לסיים את כל הסיפור מבלי לקבל את הסכום הנ"ל.

ב"כ המבקש 1 סיכם את טענותיו וטען, בין השאר, כי המבקשת 2 והמצהירה השנייה לא נחקרו על תצהיריהן המפורטים ועל כן יש ליתן למבקש 1 רשות להתגונן.

ב"כ המשיב סיכם את טענותיו וטען כי בפני בית המשפט תצהיר כללי וסתמי כאשר המבקש לא הציג קבלות אודות תשלום שכר הדירה בפועל. בנוסף נטען כי המבקש לא פירט מתי שילם שכר דירה, למי שילם ואיך שילם. בהתייחס לנושא הביטוח נטען כי על פי ההסכמים היה על המבקש לשלם את הסכום. בהתייחס לטענת הקיזוז נטען כי מדובר בטענה כללית וסתמית כאשר אין בפני בית המשפט טענות מפורטות כנדרש ואף לא צורפו קבלות כלשהן על מנת לבסס השקעות בנכס בפועל.

אכן היה מקום לפרט בתצהירים מועדי תשלומים ואופן ביצוע כלל התשלומים אשר היה על המבקש לשלם למשיב במסגרת ההסכמים השונים. בנוסף לכך היה על המבקש לפרט את טענות הקיזוז כנדרש כאשר ללא ביסוס טענות הקיזוז אין בפי המבקש טענות הגנה אשר מתמודדות עם מלוא סכום השטר אשר נתבע. בנוסף לכך בפני בית המשפט מסמכים שבהם מודה המבקש כי אכן חייב סכומים למשיב.

בנוסף לאמור לעיל קיבל המבקש הזדמנות להתייחס לקבלות ותשלומים שונים במהלך החקירה אולם לא היה מסוגל להתייחס באופן ספציפי לתשלומים כלשהם.

אל מול זאת תצהירים ארוכים באופן יחסי כאשר האמור בהם לא נסתר, פרט לקושי הנ"ל לפרט תשלומים אשר שולמו בפועל שהינו מעיקרי התביעה וכאשר בפני בית המשפט שטר חוב להבדיל משיקים.

די באמור לעיל על מנת לדחות את הבקשה. יחד עם זאת הנני מתנה רשות להתגונן כנגד הפקדת 15,000 ש"ח לקופת בית המשפט במזומן או בערבות בנקאית וזאת תוך 30 יום מיום קבלת העתק מהחלטה זו. בהעדר הפקדת הסכום הנ"ל עד אותו מועד, תדחה הבקשה תוך חיוב המבקש בהוצאות.     

כנגד הפקדת הסכום הנ"ל תינתן למבקש רשות להתגונן ויעוכבו הליכי הוצל"פ עד למתן פסק דין סופי במסגרת הדיון בתובענה.

הנני קובע את התיק לת"פ ליום 22/6/06.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק מההחלטה לצדדים.