החלטה בתיק בשא 154081/06

1. זוהי בקשה לאשר צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד ובקשת המשיבה לבטל צו זה.

2. המבקשת הגישה כנגד המשיבה כתב תביעה בסדר דין מקוצר בסכום של

177,361.98 ש"ח, בגין חוב המבוסס על הסכמים , חשבוניות ותעודות משלוח החתומות על ידי המשיבה.

3. לטענת המבקשת- לנוכח הודאת המשיבה במצבה הכלכלי הרע, אשר מתבססת על הקלטת שיחה בה נאמר כי אין ביכולתה לשלם את החוב,יש להשאיר את הצו על כנו.  אף התשובות שנתקבלו ממוסדות בנקאיים כי לא אותרו או נתפסו כספים בגין העיקולים שהוטלו, תומכים בטענת המבקשת.

4. באשר למאזן הנוחות, אם לא יינתן הצו, תקופחנה זכויות המבקשת, מאידך לא תפגענה זכויות המשיבה. במקרה דנן, הנכסים היחידים המצויים בידי המשיבה, אשר המבקשת יכולה להפרע מהם הינם משאית וצרכניה. על המשאית רובצים עיקולים בסך של כ-100,000 ש"ח כמו כן מוטל עיקול על הציוד המצוי בצרכניה. הציוד הוא מספר מקררים קופות וכו'.

5. לטענת המבקשת היא הרימה את הנטל לביסוס טענותיה להטלת עיקול ומאז הודעת המבקשת, עושה המשיבה כל שביכולתה כדי להבריח את נכסיה. תשעה ימים לפני הגשת התביעה מכרה המשיבה משאית מסוג מרצדס ודבר קיומה של משאית נוספת מסוג איסוזו, הוסתר.

6. לטענת המשיבהיש לה טענות קיזוז. המבקשת הגישה את תביעתה בחוסר תום לב, למרות היותה מודעת לטענות הקיזוז בגין הנזקים שנגרמו לה עקב הפרת ההסכם על ידי המבקשת. למשיבה יש היכולת הכלכלית לשלם את הסכום, במידה ותהיה חייבת בו, היא איננה מבריחה נכסים. שתי המשאיות שבבעלותה משועבדות לבנק ואילו רצתה המשיבה להבריח את נכסיה היתה עושה זאת, זמן רב, לפני הגשת התביעה.

7. המשיבה היא חברה פעילה המנהלת עסק של צרכניה. העיקול תפס בסכומים הגבוהים פי כמה מסכום התביעה.

המשאית שעוקלה היא בשווי של 180,000 ש"ח והמלאי שעיקול הוא בשווי של 160,000-180,000 ש"ח.

8.         לטענת המשיבה לא עמדה המבקשת בנטל המוטל עליה . התביעה הוגשה לאחר שהמשיבה פרעה את כל השיקים שנתנה למבקשת. המבקשת לא הוכיחה כל חשש להברחת נכסים או הברחת רכוש. המשאית נמכרה לאחר שהמשיבה הודיעה על כך מבעוד מועד למבקשת.

9.         אף בתקופה בה ניהלו הצדדים עסקים משותפים היו כלי רכב של המשיבה משועבדים.

10.        המשיבה טוענת כי אין כל צורך להוכיח טענות הגנה כנגד התביעה משום שעול ההוכחה מוטל על שכם המבקשת. ההתייחסות הינה לסיכויי התביעה ולא לסיכויי ההגנה.

דיון:

11.        הצדדים התקשרו בהסכם, על פיו תרכוש המשיבה סחורה (גלידה) מהמבקשת ותשווק אותה לצרכנים ברחבי הארץ. כמו כן, שימשה המשיבה כסוכנת עצמאית ומשווקת של מוצרי המבקשת ללקוחות המבקשת, תוך ניכוי עמלה כמוסכם. בנוסף מפעילה המשיבה צרכניה פעילה מזה מספר שנים ומעסיקה עובדים. 

לשם ביצוע מערך השיווק רכשה המשיבה משאיות.

טענת המשיבה הינה, כי המבקשת חדלה לספק לה סחורה בכמויות ובמגוון סוגים שהתחייבה וכי מנהל המבקשת הודיע לה במחצית השניה של שנת 05 כי עקב סכסוכים בין בעלי המניות, היא תחדל מפעילות עיסקית וכן בדעתה להקים חברה חדשה ליבוא גלידה ישירות מהמפעל ולא באמצעות השותף הרוסי שלהם.

12.        המבקשת מסתמכת בבקשתה על תמליל שיחה שהתנהל בין נציג שלה לבעלים של המשיבה (גבר 1):

"גבר 3 - יש הבדל הוא אומר יש הבדל בין לא יכול ולא רוצה.

גבר 1 - הכי חשוב שאני לא יכול. ובגלל שאני לא יכול אני לא משלם".