החלטה בתיק בשא 153360/05 - פסקדין

המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר, ונפתח תיק בש"א שמספרו 180912/04.

נקבע מועד לדיון בבקשתה אליו לא התייצבה, ולכן ניתנה על ידי החלטה בהעדר התייצבות.

בבקשה שבפני עותרת המבקשת להורות על ביטולה של ההחלטה שניתנה בהעדרה.

לבקשת המבקשת צורף תצהירו של בא כוחה, על פיו לא התייצב לדיון בשל מצבו הבריאותי.

על פי האמור בתצהיר ב"כ המבקשת, בא כוח המבקשת התכוון להתייצב לדיון אלא שמחמת מצב בריאותו לא התייצב וביקש מאחד מפקידיו להודיע למשרד ב"כ המשיבה על כך.

המבקשת טוענת, כי לגופו של עניין יש בפיה טענות הגנה טובות שכן השיקים נשוא תיק ההוצל"פ לא נחתמו על ידה ונלקחו ממנה ללא רשותה.

עוד נטען כי המשיבה הייתה אמורה להגיב לטענת העדר סמכות מקומית כפי החלטת ביהמ"ש ולא עשתה כן.

המשיבה הגישה תגובה לבקשה ממנה עולה כי הדיון בתיק זה נדחה בעבר לאור בקשת דחייה מטעם המבקשת.

מתצהיר ב"כ המבקשת עולה כי התכוון להתייצב לביהמ"ש ולא עשה כן מחמת מצבו הבריאותי, אך לא צרף אישור רפואי.

עוד נטען כי המבקשת לא התייצבה ולא ניתן נימוק לכך.

לעניין הטענה בדבר סמכות מקומית המשיבה טוענת כי צורף תצהיר מטעמה בהתאם להחלטת ביהמ"ש והמצהיר אף התייצב לדיון.

המשיבה טוענת כי התנהלותה של המבקשת במקרה זה מהווה זלזול בביהמ"ש.

המשיבה טוענת כי עשר דקות לפני הדיון התקשר מי מטעם ב"כ המבקשת וביקש את הסכמתה לדחיית הדיון. הואיל ומשרדו של ב"כ המבקשת  מצוי בחיפה נראה לא סביר כי יכול היה להגיע לדיון.

אני סבורה כי אין לקבל את הבקשה.

ראשית אציין כי לא צורף תצהיר מטעם המבקשת לעניין הבקשה לביטול ההחלטה שניתנה בהעדרה.

מדוע תצהיר זה נדרש?

לטענת ב"כ המבקשת סמוך לשעת הדיון חש ברע, במקרה כזה ברור כי המבקשת הייתה אמורה להתייצב לדיון בעצמה.

המבקשת ובא כוחה מגיעים מחיפה לביהמ"ש כאן, ולכן כאשר הבקשה לדחיית הדיון מגיעה לב"כ המשיבה, אשר התייצבה לדיון עשר דקות לפני שעת הדיון הקבועה,  הרי המבקשת בעצמה, שבודאי לא ידעה כי בא כוחה יחוש ברע הייתה אמורה להיות נוכחת בביהמ"ש.

ב"כ המבקשת לא צרף כל אישור רפואי. לא הייתי מייחסת לכך חשיבות ואולם בתיק זה הוגשה על ידי המבקשת בקשה לדחיית הדיון,  שהיה קבוע ביום 14.11.04.