החלטה בתיק בשא 153067/07

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון שהתקיים במעמד המבקש וב"כ המשיב, במסגרת התנגדות לביצוע שטרות שהגיש המבקש נגד המשיב בגין 5 שיקים: (1) שיק מספר 2500030 על סך 1,500 ש"ח מיום 4/10/05; (2) שיק מספר 2500027 על סך 7,500 ש"ח מיום 4/11/05; (3) שיק מספר 2500064 על סך 1,500 ש"ח מיום 5/11/05; (4) שיק מספר 2500028 על סך 7,500 ש"ח מיום 11/11/05; ו- (5) שיק מספר על סך 15,000 ש"ח מיום 7/12/05.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות, בו טען כי השיקים נשוא התובענה נמסרו למשיב בגין הלוואה חוץ בנקאית על-סך 15,000 ש"ח שנטל בפברואר 2005 תמורת תשלום ריבית בשיעור של 10% לחודש. המבקש הצהיר כי שילם את כל תשלומי הריבית החודשיים בגין ההלוואה עד לחודש נובמבר 2005, ולאחר מכן מסר למשיב שיק נוסף לכיסוי קרן ההלוואה בסך של 15,000 ש"ח, אשר החליף שני שיקים קודמים בסך של 7,500 ש"ח כל אחד. לטענת המבקש, החל מחודש דצמבר 2005 החלו המשיב ואחיו במסע רדיפה אחריו, תוך כדי איומים לפגוע בו, באשתו ובביתו. בהמשך נטען כי המשיב הפר את ההוראות הקבועות בחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 (להלן: " חוק הההלוואות"), הן בשל שיעורי הריבית המופרזים שנגבו מהמבקש, והן מאחר שהמשיב לא צירף לבקשה לביצוע השטרות הסכם הלוואה המכיל את כל הפרטים הנדרשים על-פי חוק ההלוואות. בנוסף נטען כי קיימים פגמים נוספים בבקשה לביצוע השטרות: חלק מהשיקים שהוגשו לביצוע כלל לא הוצגו לפירעון הואיל וניתנו במקומם שיקים חלופיים אחרים, לא פורט בבקשה מה מקור העילה נגד המבקש, מעולם לא נשלחו למבקש הודעות חילול והמשיב שאינו מופיע כמוטב או כמסב של חלק מהשיקים מבקש לגבות אותם בחוסר תום-לב. 

במהלך הדיון נחקר המבקש על תצהירו, ולאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה.  

דיון

חקירתו הנגדית של המבקש היתה קצרה מאוד, ובמהלכה כלל לא נחקר על מרבית טענות ההגנה המופיעות בתצהיר, כך שממילא טענות אלה לא נסתרו.

תחילה יצוין כי לא נסתרה טענתו של המבקש לפיה מסר את השיקים נשוא התובענה בתמורה להלוואה חוץ בנקאית שקיבל מהמשיב, ולכן יש לקבל את ההתנגדות ולו מן הטעם שהמשיב לא ציין בבקשה לביצוע השטרות את פרטי ההלוואות במלואם, ואף לא צירף אל הבקשה את הסכמי ההלוואה, כנדרש בסעיף 8 לחוק ההלוואות.

בנוסף, לא נסתרה הטענה לפיה נגבתה מהמבקש ריבית מופרזת בשיעור חודשי של 10%, אשר עולה על שיעור הריבית המירבי הקבוע בסעיפים 5 ו- 6 לחוק ההלוואות, וזאת עד לחודש נובמבר 2005, כאשר לאחר מכן הופעלו על המבקש ובני משפחתו אמצעי לחץ ואיומים על-מנת שימשיך לשלם סכומים נוספים למשיב.

כמו-כן לא נסתרו כמה מטענותיו הנוספות של המבקש כגון אי הצגת חלק מהשיקים לפירעון והעדר מסירת הודעת חילול.

אמנם מתצהירו ומחקירתו של המבקש לא ברור האם אכן נפרעה קרן ההלוואה במלואה בפועל, אולם לאור קביעותי דלעיל, לפיהן יש לקבל בשלב זה את טענותיו הלכאוריות של המבקש בדבר הפרת הוראותיו של חוק ההלוואות, הרי שיש ליתן למבקש רשות להתגונן בגין מלוא סכום השיקים אשר הוגשו לביצוע, ולברר במסגרת דיון ההוכחות האם יש מקום לחייבו בתשלום סכומים נוספים בגין ההלוואה, בהתאם לסמכותו של בית המשפט מכוח סעיף 9 לחוק ההלוואות.

לאור האמור לעיל, הנני מקבל את ההתנגדות וקובע כי תינתן למבקש רשות להתגונן, כאשר התצהיר שהוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות ישמש ככתב הגנה בתיק.

הצדדים מתבקשים להגיש תצהירי עדות ראשית בו זמנית תוך 45 יום ממועד קבלת העתק של החלטה זו.

יובהר כי על-פי הבקשה לביצוע השטרות שבפני, הסכום הכולל של השיקים אשר הוגשו לביצוע (לאחר מחיקתם של שני שיקים בסך של 5,500 ש"ח כל אחד, אשר הופיעו בבקשה המקורית) עומד על סך של 33,000 ש"ח, ולא על סך של 44,000 ש"ח כפי שטען ב"כ המשיב בסיכומיו. הצדדים רשאים להתייחס לעניין זה במסגרת תצהיריהם.

הוצאות הדיון בהתנגדות יקבעו בהמשך הדיון בתובענה.

המזכירות מתבקשת לקבוע את התיק לישיבה מקדמית בפני אחד משופטי אחר הצהריים, ולהעביר העתק של ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט באב, תשס"ז (13 באוגוסט 2007), בהעדר הצדדים.

                                                                                                            _______________

                                                                                                                          מיכאל תמיר, שופט

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: