החלטה בתיק בשא 152978/05

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת בקשת המבקש להאריך את המועד להגשת כתב התנגדות לביצוע שיק מס' 739984 ע"ס 9,000 ש"ח מיום 12/06/07.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לבקשה הנ"ל ובו נטען כדלקמן:

1. עד ליום 30/12/04 לאחר שקיבל המבקש הודעה על עיקול רכב, לא היה ידוע לו כי נפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל כאשר לא בוצעה לו מסירה של האזהרה כדין.
2. מעולם לא בוצעה הדבקה על דלת מגוריו כאשר הוא אינו מתגורר מזה מספר שנים בכתובת רחוב לבונטין 189 בראשון לציון, ותצהירו של פקיד המסירה מטעם המשיב הינו כוזב כאשר ניתן לראות רק באיזו עיר בוצעה המסירה ולא יותר מזה. 
3. השיק הוא פגום כאשר מישהו רשם את התאריך בו ללא רשותו של המבקש.
4. המבקש מעולם לא מסר למשיב שיקים והוא אינו מכיר אותו, ועל כן למשיב נעדרת כל זכות להגשת השיק לביצוע.

בתצהיר אשר צורף לכתב ההתנגדות לביצוע השטר נטען בנוסף כדלקמן:

1. השיק נמסר לסנדלר מטביי ז"ל אשר ליווה למבקש כספים, ובגין ההלוואה מסר לו את השיק ע"ס 9,000 הש"ח הנ"ל כאשר הוא לא ציין בו תאריך כלשהו, וכאשר מדובר בפניה להלוואה במהלך השנים 1993-1994.
2. כעבור זמן קצר החזיר למר סנדלר מטביי ז"ל סכום ההלוואה בתוספת ריבית והפרשי הצמדה, אולם הוא שכח לדרוש ממנו את שיק הביטחון הנ"ל.
3. בשנת 1995 פנה לבנק דיסקונט וסגר את החשבון, וכאשר מר סנדלר ז"ל נפטר, פלוני ככל הנראה לקח ממנו את השיק בשנת 2000 או 2001.
4. מישהו ציין את מועד הפירעון בשיק ללא הסכמתו.
5. אין למשיב זכות להגיש את השיק לביצוע כ- 7 שנים לאחר מועד מסירתו וכאשר חלף מועד ההתיישנות.

המבקש נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד, בין השאר, כי הוא אכן חושב כי היה בבית במועד הביקור הראשון ביום 1/7 הנטען ע"י פקיד המסירה, ואף היה בבית במועד הביקור השני ביום 2/7. בהתייחס למועד הביקור השלישי ציין כי לדעתו ביום 4/7 בתו הקטנה היתה בבית באותה עת ואולי הסבתא היתה נוכחת בדירה. בהתייחס להלוואה עצמה העיד המבקש כי הוא קיבל 6,000 ש"ח ושילם עבור זה 9,000 ש"ח כאשר לא היה ביניהם הסכם בכתב אלא בעל פה בלבד. המבקש הוסיף כי הוא פרע את ההלוואה במזומן כאשר התשלום התבצע בחנות או בבית ברמת גן. המבקש נשאל האם היו עדים אשר ראו כי שילם עבור ההלוואה והוא השיב כי "אולי, אולם אינו זוכר". בתום החקירה עלה כי גב' סנדלר אמרה כי השיק אצלה וכי בעת שבעלה נפטר היו אצלו שיקים רבים.

המבקש חזר בסיכומיו על טענותיו הנ"ל.

ב"כ המשיב סיכם את טענותיו וטען כי למרות טענת המבקש לפיה לא קיבל את האזהרה, הוא אכן קיבל אותה. עוד נטען כי אין מחלוקת כי המשיב קיבל את השיק מגב' סנדלר, אולם אין זה פוטר אותו מתשלום חובו כאשר מדובר בטענה בעל פה כנגד מסמך בכתב.

המבקש השיב לדברי ב"כ המשיב וטען כי ב"כ המשיב אף מודה כי אינו אוחז כשורה, ועל כן די בכך ליתן לו רשות להתגונן.

דיון

הכתובת אשר מופיעה על גבי האזהרה הינה כתובת שונה מזו אשר צויינה על ידי המבקש בבקשתו למתן רשות להתגונן. בנוסף לכך מדובר במסירה בדרך של הדבקה בלבד, ולא מדובר ב"מסירה מלאה", כאשר המבקש העיד כי בכל אחד מהמועדים אשר צויינו באישור המסירה היה משהו בביתו שיכול היה לקבל את המסירה, אולם בכתובת שונה מזו ששם בוצעה מסירה של האזהרה בפועל, כעולה מאישור המסירה.

לאור זאת, הנני קובע כי לא בוצעה מסירה כדין, והנני מאריך את המועד לצורך הגשת כתב ההתנגדות לביצוע השטר.

בהתייחס לטענות המבקש לגופו, ב"כ המשיב אישר בסיכומיו כי המשיב אינו נהנה ממעמד של אוחז כשורה כאשר למבקש טענת פרעתי אשר די בה בשלב זה לצורך מתן רשות להתגונן.