החלטה בתיק בשא 1518/05 - פסקדין

כללי-

1.       בפני בקשה להמרת ערבון (שנקבע ביום 20.2.05 בסך של 7,500 ש"ח) בערובה אחרת, לחילופין  להורות על שעבוד רכבו של המבקש במקום הפקדת סכום הערבון.

2.       המבקש מערער על פסק דינו של בית המשפט השלום בעפולה (כבוד השופטת ג'אדה בסול) בת.א. 1372/03 מיום 23.12.04.

3.       הערעור נסוב על דחייתה על הסף של תביעת הדיבה אשר הוגשה ע"י המבקש/המערער כנגד המשיבה.

טענות המבקש

4.       המבקש טוען כי הינו נטול יכולת כלכלית, דבר המונע ממנו לשלם את סכום הערבון. המבקש טוען כי הינו פנסיונר, נכה המתקיים מקצבת חודשית וקצבת זקנה בסך של 3,050 ש"ח. המבקש טוען כי הינו חולה סכרת וכי עבר טיפולים רבים אשר היו כרוכים בהוצאות מרובות.

5.       המבקש טוען כי סיכוייו לזכות בערעור הינם גבוהים, כך שאי קבלת הבקשה בערעור, תגרום למבקש נזק.

6.       המבקש טוען כי אין ביכולתו לגייס את סכום הערבון ממקור אחר לפיכך מציע ערובה אחרת כגון חתימה על התחייבות עצמית לחילופין מציע כי יוטל שעבוד על רכבו אשר נושא מספר רישוי 2998127 מסוג פיאט, מודל 1998 (להלן: " הרכב"). המבקש טוען כי מחירו של הרכב גבוה מסכום הערבון אותו נדרש לשלם.

טענות המשיבה

7.       המשיבה טוענת כי על המערער להפקיד סכום ערבון על מנת להבטיח את הוצאותיה כאמור בתקנה 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

8.       המשיבה טוענת כי על עותר המבקש להתיר לו ליתן ערובה אחרת במקום הפקדת ערבון, להוכיח כי אין באפשרותו להפקיד הערבון הכספי וכי סיכויי ערעורו גבוהים.

9.       המשיבה טוענת כי המבקש לא פירט את מכלול נכסיו וחסכונותיו, וכי הסתפק בתלוש קצבת הפנסיה וכן אישור מהמל"ל ביחס לקצבת הנכות המשולמת לו. המשיבה טוענת כי המבקש לא המציא דפי חשבון מהבנק אשר יעידו על מצבו הכלכלי וכן לא טרח לציין פרטים ביחס לרכושו וביחס להכנסותיהם של בני משפחתו. המשיבה טוענת כי התעלמותו של המבקש מפרטים מהותיים הנחוצים לבירור שאלת יכולתו הכלכלית, מביאה למסקנה כי המבקש אינו עומד בנטל ההוכחה המוטל עליו לעניין המרת הערבון בערובה אחרת.

10.   המשיבה טוענת כי המבקש אינו מוצא לנכון להסביר בבקשתו מדוע סובר הוא כי סיכויי הערעור גבוהים, מלבד אמירה סתמית.

11.   המשיבה טוענת כי מטרת הפקדת הערבון הינה הבטחת הוצאות המשיבה בערעור וכי רק במקרים יוצאי דופן יעתר בית המשפט לבקשה להמרת הערבון בערובה אחרת. המשיבה טוענת כי אין לקבל את בקשת המבקש, שכן אין בהצעתו של המבקש לשעבד את רכבו בכדי לספק ערובה נאותה, אשר תאפשר לה, במידה ותזכה בערעור, לגבות במהירות וביעילות את הוצאותיה.

12.   המשיבה טוענת כי מבקשתו של המבקש עולה כי ברצונו להמיר את הערבון בערובה אחרת בהתחייבות עצמית. המשיבה טוענת כי התחייבות עצמית אינה ערובה, וכי אין להסתפק בהתחייבות עצמית. מטעם זה, אין להידרש להצעתו של המבקש.

13.   המשיבה טוענת כי המבקש מנהל הליכים משפטיים כנגדה, דבר הגורם לה להוצאות רבות. המשיבה טוענת כי בימ"ש קמא חייב את המבקש לשאת בהוצאותיה בסך של 3,000 ש"ח ולשלמם בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה אשר ניתנה ביום 23.12.04, ואולם עד כה לא שילם המבקש למשיבה כל סכום.

14.   המשיבה מבקשת לדחות את בקשתו של המבקש.

דיון

המרת הערבון בערובה אחרת

15. הכלל הוא, כי על בעל דין המערער (או מבקש לערער) מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד - אם יידחה ערעורו. ראה ע"א 6217/99 אהרון קורן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , תק-על 2000(2), 128.

"על מי שמבקש לחרוג מכלל זה (בין על ידי הפטרתו מחובת הפקדת עירבון ובין על ידי המרת חיובו בהפקדת ערבות בנקאית בחיוב בהפקדת ערבות צד ג' - שמימושה אינו ודאי ומעצם טבעו הוא טעון נקיטת הליכים נוספים) מוטל הנטל להראות כי סיכוייו לזכות בערעור גבוהים (וממילא הסיכויים, כי יחויב בהוצאות המשיב נמוכים) וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו את הפקדת העירבון הנדרש". ראה בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד (2)383.