החלטה בתיק בשא 15116/07

1.         המבקשת, ילידת 1970, נפגעה בתאונת דרכים ביום 12.5.06, בהיותה נוסעת נוספת על אופנוע. המבקשת הגישה בקשה לתשלום תכוף בגין הוצאותיה והפסד שכרה.

2.         הנתבעת 2 כופרת בחובתה לשלם לתובעת בשל נסיבות הענין, ונושא זה הוכרע בהחלטה קודמת, בשלב זה לכאורה בלבד.

3.         כתוצאה מהתאונה נחבלה המבקשת חבלות מרובות, לרבות ראש, פנים עמוד שדרה, גפיים, חזה, שבר בפמור רגל ימין, שבר בעצם ההומרוס ביד ימין, שבר בטיביה של רגל ימין, שברים בעצמות הרדיוס והאולנה של יד שמאל, שבר בצלע, שברים באף ושברים בזיזי החוליות של עמוד השדרה הצווארי. כמו כן פגיעה עצבית קשה ביד שמאל.

4.         המבקשת טופלה בביה"ח איכילוב ולאחר מכן הועברה למחלקה שיקומית במרכז רפואי רעות. לא ניתן מידע מדויק על תאריכי האישפוז, למרות שנתבקש על ידי ב"כ המשיבה. מהמצוי במסמכים שהוגשו עולה, כי הועברה מבי"ח איכילוב ביום 31.5.06 למרכז רפואי רעות שם היתה מאושפזת עד 15.9.06, כמו כן היתה מאושפזת במחלקה אורטופדית מיום 2.10.06 עד 13.11.06, וכן בבי"ח איכילוב מיום 11.7.07 עד 15.7.07, ומיום 14.8.07 עד 16.8.07, אז שוחררה לביתה. כמו כן שהתה לאחרונה במרכז רעות לאחר ניתוח בבי"ח איכילוב בין 4.9.07 ל-2.10.07. לא הוגש תיעוד נוסף על מועד שהיית המבקשת במרכז הרפואי רעות, מעבר למה שצויין לעיל. 

5.         עוד קודם לתאונה ומאז 1996 הוכרה המבקשת על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור של 75% ונטולת כושר השתכרות בשיעור של 100%, וזאת מהטעם שהיא משתמשת בסמים ובשל ליקויים אורטופדיים. במסמך המוסד לביטוח לאומי משנת 1999 נרשם כי עברה נסיון שיקומי ללא הצלחה. מתוך המסמכים שצורפו ועל בסיס החקירה שקויימה נכון לעכשיו לא מוכח שהמבקשת חדלה להשתמש בסמים.

6.         המבקשת מקבלת קצבת נכות מהמל"ל בסכום חודשי של 2,834 ש"ח, סכום שממשיך להשתלם לה ללא כל קשר לאירוע התאונה.

7.         המבקשת טוענת, כי קודם לתאונה נהגה לעבוד כ-4 שעות ביום, וזאת במסגרת האפשרות שיש לה לפי חוק הביטוח הלאומי. כל שיכלה המבקשת להמציא על מנת לאשש את טענתה היו תלושי שכר מחברת שניר אחזקה ושירותי נקיון בע"מ שהוגשו ביום הדיון עצמו, והם מראים כי החלה לעבוד באופן לא מלא בחודש מרץ 2006 (כחודשיים לפני התאונה), עבדה בחודש אפריל 2006 ומספר ימים בחודש מאי 2006. אלו התלושים היחידים שהוגשו מתוך תקופה של כ-10 שנים במהלכה המבקשת נתמכת על ידי המוסד לביטוח לאומי בגלל העדר כושר השתכרות. המבקשת לא יכלה להוכיח שגרה של עבודה במהלך התקופה, למעט במהלך חודשיים שקדמו לתאונה. תלושי השכר לא נבדקו על ידי המשיבה מפאת הגשתם ביום הדיון.

            השכר החודשי הממוצע נטו המתועד בתלושי השכר בעבור הימים בהם עבדה מגיע לסכום של כ-925 ש"ח. יחד עם זאת לא הוצגו נתנוים של עבודה סדירה.

8.         במכתב השחרור ממוסד רעות מיום 2.10.07 (שהוגש ללא העמוד הראשון שלו), שם היתה מאושפזת לאחר ניתוח חוזר בירך שמאל עקב שבר לא מחובר, הומלץ על המשך פיזיותרפיה בקהילה וצויין, כי במועד שחרורה המבקשת ניידת עם כסא גלגלים, זקוקה לעזרה בלבוש ורחצה. לבית המשפט הופיעה המבקשת עם מקל הליכה עם שלוש נקודות משען.

            עולה, כי המבקשת נכון להיום זקוקה לעזרה בתפקוד יום יומי. בתצהיר הבקשה נרשם, כי המבקשת נסעדת על ידי אמה ובני משפחתה. זאת במהלך החודשים בהם לא היתה מאושפזת.  אין בפני פירוט פוזיטיבי של אותם חודשים בהם לא היתה מאושפזת.

            אני מעריכה את הצורך בעזרה בסכום חודשי של 3,000 ש"ח.

לענין ניידות - למבקשת קושי להתנייע ממקום למקום ואני מעריכה עלות שימוש חודשי במוניות בסכום של 1,000.

יש להביא בחשבון, כי המבקשת עומדת בפני אשפוז נוסף במהלכו נושא הניידות הופך לשולי.

9.         בנסיבות הענין, ובשל העדר הוכחות מוצקות להכנסה שוטפת וקבועה מעבודה, בנוסף לתגמולי המל"ל, מצאתי לנכון לפסוק למבקשת סכום חודשי ממוצע של 300 ש"ח וזאת בגין הפסד הכנסה אפשרית נוספת.

10.        סך הכל מגיע הסכום החודשי לסכום כולל של 4,300 ש"ח. לתקופה של 6 חודשים מגיע הסכום לסך של 25,800 ש"ח.

11.        הוצאות שהוציאה המבקש לצרכי ריפוי:

            תשלום עבור השאלת כסא גלגלים ומקל הליכה -                 350 ש"ח.

            תשלום עבור מגן כתף -                                                          200 ש"ח.

            תשלום עבור רעות שירות נשים סוציאלי