החלטה בתיק בשא 15112/06

1.         בפניי בקשה שהוגשה על ידי מר רצאבי יצחק (להלן: "המבקש") למנות מומחה בתחום הגסטרואנטרולוגיה לקביעת נכותו של המבקש בתחום זה בעקבות פציעתו בתאונת דרכים ביום 20/7/01.

2.         המבקש טוען כי במהלך האשפוזים הממושכים בעקבות פציעתו האורטופדית בתאונה החל סובל מכאבים רקטליים, דימומים וטחורים פנימיים והחל אף לסבול מעצירויות ממושכות. בבדיקה רקטלית אובחן המבקש כסובל מסדק קטן ושטחי בדופן ימני.

כן טוען המבקש, כי עקב התרופות שנטל לשיכוך כאבים (אטופן ואוקסיקונטין) החל לסבול מבעיות עיכול עקב בעיות בקיבה ודימומים בדרכי העיכול.

3.         המבקש טוען כי אף שפרופ' מ. סודרי שמונה על ידי ביהמ"ש כמומחה מוסכם שלל בחוות דעתו את הקשר הסיבתי בין תלונות המבקש במערכת העיכול, הרי בחקירתו הנגדית ביום 27/6/06 (עמ' 8-7 לפרוטוקול) אישר כי "לעיתים ובחלק מהמקרים יש לתרופות השפעות לוואי הכוללות בעיות בקיבה ובדרכי העיכול".

4.         הדר חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ וג'בארין איאד (להלן: "המשיבים") מתנגדים לבקשה. לעמדתם נקשר הסכם דיוני מחייב בין הצדדים לפיו ימונה פרופ' סודרי כמומחה מוסכם בין הצדדים בתחום האורטופדיה ועל כן אין לחרוג מהסדר זה, הגם שכב' הנשיא קיטאי כבר מינה למבקש מומחים נוספים בתחום א.א.ג. ונוירופסיכיאטריה אשר לא קבעו למבקש נכות.

כן טוענים המשיבים, כי על רקע החלטתו של כב' הנשיא קיטאי מיום 19/9/05 לפיה "אין מקום למינוי מומחה בתחום האורולוגיה או בתחום הגסטרו", מנוע ביהמ"ש לשוב ולהידרש לבקשה, שכן המבקש לא השיג על החלטה זו ובימ"ש זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו.

המשיבים טוענים כי לגופו של עניין ציין פרופ' סודרי בחקירתו הנגדית גם כי המבקש לא סבל מחבלה בטנית כך שהסבירות שהבקע הסרעפתי נגרם בתאונה הינה קלושה.

עוד טוענים המשיבים, כי המבקש לא הניח תשתית רפואית ראייתית לצורך מינוי מומחה רפואי בתחום הגסטרואנטרולוגיה ודברי המומחה הרפואי אינם יכולים להוות תחליף לכך.

5.         מקובלת עלי הגישה כי ככלל יש לכבד הסכמים דיוניים שנקשרו בין צדדים. יחד עם זאת, המדובר בתביעה על פי חוק הפלת"ד ועל כן יש להיזהר שלא לחסום בפני תובע את הדרך היחידה הקיימת לו להוכחת נכותו.

            הסכמת המשיבים למנות מומחה בתחום האורטופדיה לקביעת נכותו של המבקש לא גרעה ממילא ממצבם של המשיבים ולא הוסיפה לזכותו של המבקש דבר מעבר לזכויות הקיימות לו ממילא על פי חוק הפלת"ד ותקנותיו, שכן אין ולא יכולה להיות מחלוקת שהתשתית הרפואית העולה מהמסמכים שצירף המבקש אכן הצדיקה מינויו של מומחה בתחום האורטופדיה.

6.         עיון בתיעוד הרפואי שהוצג על ידי המבקש בתמיכה לבקשה מעלה כי עוד במהלך אשפוזו של המבקש החל סובל מעצירות (5/9/01). התובע אובחן כסובל מטחורים בעקבות אשפוז ממושך ובבירור מקיף שעבר המבקש בעקבות תלונותיו אובחן כסובל מטחורים ובקע סרעפתי קטן (1/4/04, 19/1/05). ממסמכים שנערכו ביום 17/1/06, 24/1/06 ו-7/2/06 צויין כי המבקש סובל מטחורים לאחר תאונת דרכים בעקבותיה אושפז וסבל מעצירות ממושכת. מסמכים אלה די בהם כדי לבסס תשתית רפואית מספיקה לצורך מינויו של מומחה רפואי בתחום הגסטרו.

7.         זאת ועוד, פרופ' סודרי בחקירתו הנגדית שלל אמנם את הטענה לפיה קיומו של בקע סרעפתי יכול לנבוע כתוצאה מהתאונה ואולם ציין בעמ' 8-7 לחקירתו הנגדית כי תלונותיו של המבקש במערכת העיכול והקיבה יכולות לנבוע כתופעת לוואי לתרופות שנטל לשיכוך כאבים:

"ש.      מה תופעות הלוואי של תרופות כאלה. האם בעיות עיכול, קיבה, דימומים בדרכי העיכול?

  ת.       נכון. לא תמיד. רוב הזמן זה לא קורה, אבל בחלק זה קורה.

  ש.      ואתה לא מומחה בתחום הגסטרואנטרולוגיה?

  ת.       נכון. זה לא קורה בכל המקרים, אבל זה קורה בגלל השפעת התרופות. אני אגיד לך ככה, כל תרופה היא רעה אבל לפעמים אין ברירה.

  ש.      האם תסכים שהמומחה שצריך לקבוע את הקשר הסיבתי הוא לא בתחום האורטופדיה?

  ת.       נכון. בתחום הגסטרו".

8.         אמנם כב' הנשיא קיטאי בהחלטתו מיום 19/9/05 דחה את בקשת המבקש למינוי מומחה רפואי בתחום הגסטרואנטרולוגיה, אולם בשלב זה היתה בפני כב' הנשיא קיטאי רק חוות דעתו של פרופ' סודרי אשר שללה את הקשר הסיבתי בין תלונותיו של המבקש בתחום הגסטרואנטרולוגיה והתאונה.