החלטה בתיק בשא 14946/06 - פסקדין

1.         בפני בקשה לפטור מאגרה בתביעה שכנגד אשר המבקשים הגישו בת.א. 647/04 בבית המשפט המחוזי בחיפה.

נימוקי הבקשה מושתתים על מצבם הכלכלי הקשה של המבקשים, אשר לטענתם אינם עובדים, מתפרנסים מקצבת נכות של המבקש 1, חסרי נכסים ומקורות לקבלת הלוואות, ואינם מסוגלים לשלם את האגרה.

2.         המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים:

א. הבקשה אינה עונה על דרישות תקנה 13(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח- 1987 (להלן: התקנות), מאחר שהמבקש לא העמיד תשתית ראייתית לחוסר יכולתו הכלכלית לתשלום האגרה.

ב. לפי תקנה 13(ב) לתקנות האגרות על המבקש פטור מאגרה לשכנע את ביהמ"ש בקיומם של שני תנאים מצטברים, האחד כי אין ביכולתו לשלם את האגרה, והשני כי ההליך בגינו מתבקש פטור מאגרה מגלה עילה. גם בהתמלא שני תנאים אלה עדיין מוסמך ביהמ"ש לדחות את הבקשה.

ג. התצהיר של המבקש חייב להכיל פרטים מלאים ומהימנים באשר למקורות הכנסתו של המבקש, ובהעדר פרטים כאמור לא נתמלאו הדרישות הקבועות בתקנה 13.

ד. על המבקש פטור מאגרה מוטל הנטל לשכנע את ביהמ"ש כי מיצה את כל האפשרויות לגיוס הסכומים הדרושים לתשלום האגרה מסביבתו הקרובה או בדרך של קבלת הלוואה או מימוש נכסים.

המבקש לא עמד בתנאים להוכחה של העדר יכולתו לשלם את האגרה. תצהירו אינו כולל את כל הפרטים הנדרשים, לבקשה לא צורפה תעודה של הלשכה לסיוע משפטי, אשר לפי תקנה 13(ב) יש בה כדי להוות ראייה לכאורה לכך שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ולא צורפו מסמכים מספיקים אשר יאמתו את יכולתו הכלכלית.

ה. המבקש מיוצג על ידי עורך דין פרטי, וחזקה על מי שידו משגת לממן ייצוג על ידי עורך דין, שיכול לשלם אף את אגרת בית המשפט.

ו. מכל האמור לעיל עולה כי המבקש לא הוכיח העדר יכולת מוחלט לתשלום האגרה.

משמעותו של מתן הפטור הוא הטלת ההוצאות המשפטיות של המבקש על קופת הציבור, והפטור נועד להיות מוצא האחרון ממנו יכול להנות רק מבקש שישכנע את ביהמ"ש לא רק שאין ביכולתו לשלם את האגרה, אלא גם שאינו יכול לגייס את הסכום הדרוש על ידי מימוש נכסים, נטילת הלוואות מוסדיות והסתייעות בסביבתו הקרובה.

3.         המשיב מתנגד לבקשה מפטור מאגרה ומערבון מהנימוקים הבאים, תוך צירוף תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות:

א. המשיב מעלה בתגובתו נימוקים דומים לנימוקי המשיבה לעניין האגרה, ומוסיף כי תמוה בעיניו כיצד המבקש מצליח לגייס כספים להוצאותיו הנטענות על רקע הכנסותיו הנמוכות.

ב. בניגוד לנטען בבקשה, המבקש הוא בעליה של דירת מגורים גדולה אודותיה נסב הסכסוך בין הצדדים, ואין כל ראיה כי ניסה לשעבדה לצורך קבלת הלוואה לתשלום האגרה.

ג. בניגוד לנאמר בבקשה, המבקש עצמו מועסק דרך קבע כמפעיל מכונה לניקוי חול וצביעה במפעל חיפה כימיקלים שבמפרץ חיפה באמצעות קבלן ויש בידו הכנסות נוספות מעבר לקצבת הנכות. גם אשתו מועסקת כשמרטפית ומשתכרת 1,500 ש"ח, ובנו הקטין עובד דרך קבע כפועל בנין. בנו הבגיר של המבקש הוא נכה, אך המבקש לא ציין כי קיבל מליון ושבע מאות אלף ש"ח כפיצוי מחברת הביטוח בגין נכותו.

עובדות אלה הוסתרו על ידי המבקש מתוך מגמה ברורה לקבל את הפטור מתשלום אגרת ההליך שלא כדין.

ד. התביעה שכנגד הוגשה שנתיים לאחר פתיחת ההליך מתוך מטרה לסרבל את בירור המחלוקת בין הצדדים.

4.         המבקשים לא הגיבו לתגובת המשיב, ולא העלו כל גרסה לסתור את הנאמר.

דיון