החלטה בתיק בשא 14852/06

1.         בפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון הכרוכים בהגשתה של בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בחדרה (כב' השופטת הדסה אסיף), אשר ניתנה ביום 11/9/06 בת"א 1323/04.

נימוקי הבקשה מושתתים על מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, פנסיונרית המקבלת קצבת זקנה מאת המל"ל, ומתקיימת מסכום זה ומקצבת זקנה וקצבת נכות של בעלה.

המבקשת ציינה כי בעבר הוכרזה פושטת רגל וקיבלה הפטר מחובותיה בשנת 2004, ההוצאות בגין ההליכים המשפטיים ממומנים ע"י בני משפחה, ואין באפשרותה להפקיד את הערבון ולשלם אגרה. בנוסף לכך נטען כי סיכויי הבקשה גבוהים ולכן יש מקום לפטור. לטענת המבקשת אין ביכולתה להפקיד ערבון כנדרש.

2.         המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים:

א.      המבקשת לא הצביעה על קיומם של התנאים שנקבעו בפסיקה לפטור מערבון, ואין במצבה הכלכלי הקשה תנאי מספיק לקבלת בקשתה.

ב.      סיכוייה של המבקשת לזכות בערעור אינם גבוהים, והמבקשת לא הצביעה על בסיס לטענתה כי יש לה סיכוי ממשי להצליח בערעורה.

ג.        המבקשת לא שילמה את ההוצאות שנפסקו בהליכים הקודמים, בסך 9,500 ש"ח, והמשיבה נאלצה לפתוח תיק הוצל"פ לגביית החוב הפסוק. בתיק ההוצל"פ נקבע צו תשלומים של 250 ש"ח, והמבקשת אינה משלמת סכום זה בעקביות.

לכן אין מקום לפטור אותה מערבון, מקום שנגררה כבר להוצאות בקשר לכל ההליכים שיזמה המבקשת.

דיון

3.       על המבקש פטור מהפקדת ערבון, לשכנע את בית המשפט קיומם של שני תנאים מצטברים; כי אין ביכולתו לשלם את האגרה ו/או הערבון וכי קיימים סיכויים להצלחת הערעור. רף הדרישות המוטל על המבקש פטור מהפקדת ערבון גבוה מזה המוטל על המבקש פטור מאגרה. הפקדת הערבון נועדה להבטחת המשיבים שמא יצאו נפסדים בשל אי יכולתם לגבות את ההוצאות, אם ייפסקו לטובתם.

"הכלל הוא, כי על בעל דין המערער (או מבקש לערער) מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד - אם יידחה ערעורו (וראו, לדוגמא: ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא, לא פורסם, רע"א 1243/98 אלפי נ' אלפי, לא פורסם, ע"א 2021/94, 2018/94, 1989/94, 2044/94, 2022/94, כונס הנכסים הרשמי נ' ארוין זוסמן ואח', לא פורסם). על מי שמבקש לחרוג מכלל זה (בין על ידי הפטרתו מחובת הפקדת ערבון ובין על ידי המרת חיובו בהפקדת ערבות בנקאית בחיוב בהפקדת ערבות צד ג' - שמימושה אינו ודאי ומעצם טבעו הוא טעון נקיטת הליכים נוספים), מוטל הנטל להראות כי סיכוייו לזכות בערעור גבוהים (וממילא הסיכויים, כי יחוייב בהוצאות המשיב נמוכים) וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו את הפקדת הערבון הנדרש (וראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2), 383)". (ראה ע"א 6217/99 אהרון קורן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ תק-על 2000(2), 128; וכן ע"א 6517/00 בניטה ואח' נ' עמותת שערי ציון-דיור לקהל החרדי ואח', תק-על 2000 (3), 2574).

4.       אשר למצבו הכלכלי של מבקש הפטור, נקבע בפסיקה כי על בעל דין המבקש לקבל פטור מהפקדת ערבון לפרוש בפני בית המשפט את מלוא היריעה לגבי נכסיו והכנסותיו.

" הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (רע"א 3297/90 רביבו נ' בנק הפועלים, תקדין עליון 1119 (3)90). נפסק, כי בלא פרטים מהימנים על הכנסת המבקש הנתמכים במסמכים ופרטים על רכושו וחובותיו לא ניתן לשקול מתן פטור מערבון (ע"א 4752/97 ניביט מערכות בע"מ נ' בנק הפועלים, תקדין עליון 1887 (2)92)". (ראה ע"א 7411/98 אבנר בורוכוב נ' אליהו טל ואח', תק-על 99(4), 80; וכן ראה רע"א 2598/99 ימין ומרים כהן נ' שמשון ונחמה נח, תק-על 2000(1), 242; בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89(2), 732).

"זאת ועוד, הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון בשל מצבו הכלכלי חייב להוכיח בטרם יזכה בפטור שעשה נסיונות למצות את כל אפשרויותיו ולגייס כספים גם ממקורות אחרים, לרבות בני משפחה וידידים (בש"א 494/95 שמעוני נ ' שמעוני, תקדין עליון 95(1) 1211)". (ראה ע"א 7411/98 הנ"ל בעמ' 81; וכן בש"א 4667/90 אלפסי נ' אלפסי, תק-על  90(4), 132; רע"א 8496/99 ציון אדרי נ' בנק לאומי לישראל, תק-על 2000(2), 239; בש"א 220/88 שרייר נ' נקש ואח', תק-על 88(3), 156).

          בענייננו, המבקשת הניחה תשתית ראייתית מספקת לתמיכה בטענתה בדבר מצבה הכלכלי הקשה, אך לא פרשה בפני בית המשפט את מלוא היריעה לגבי ניסיונות שנעשו על ידי המבקשת לגייס את המשאבים הדרושים לתשלום הערבון, ולמעשה הודתה בכך כי בני משפחתה מוכנים לסייע בידיה לממן את ההליכים המשפטיים בהם נקטה.

5.       המבקשת מיוצגת על ידי עורך דין פרטי, כך בהליך זה וכך גם בהליך בפני בית משפט קמא. המבקשת טוענת כי בא כוחה הוא בן משפחתה, אך אין בכך משום ראיה בדבר חוסר יכולתה לגייס את סכום הערבון בסך 3,000 ש"ח.

לעניין זה נקבע: " בנסיבות העניין, מתבקש היה גם כי ינתן הסבר כיצד מתיישב הסעד המבוקש עם עובדת ייצוגה של המערערת בערכאה זו, כמו גם בערכאות קודמות. לכאורה, בהעדר הסבר לסתור, מי שיש בידו לממן ייצוג משפטי, מסוגל להפקיד עירבון להבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד. במצב זה, אין מקום לפטור המבוקש מהפקדת עירבון". (ראה ע"א 4079/02 חלואני נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה חיפה, תק-על 2002(2),1989).

6.       זאת ועוד, גם אם יש בסיס לטענת המבקשת בדבר מצבה הכלכלי הקשה, לא ראיתי להענות לבקשתה, שכן המבקשת טרם פרעה את ההוצאות שהוטלו עליה על ידי בית המשפט קמא. עובדה זו עומדת בעוכריה של המבקשת שהרי הערבון נועד כל כולו להבטחת הוצאות המשיבה בהליך הערעור, ואי תשלום הוצאות המשיבה בהליך דלמטה, רק מוכיח את הצורך בחיוב המבקשת בהפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיבה ונותן לכך משנה תוקף.

" אי תשלום הוצאות בבית משפט קמא יכול להוות שיקול משמעותי באי מתן פטור מהפקדת ערבון בהליך של ערעור". (ראה רע"א 7028/00 אי.בי.אי. ניהול קרנות נ' אלסינט תק-על 2001 (3) 2139; וכן ע"א 8223/98 ורד שאול נ' דר' חיים פרידמן, תק-על 99(2) עמ' 1562; ע"א 976/00 אחים חג' עלי ושות' נ' קרן האיזון תק-על 2000(2) עמ' 1896; בש"א 2008/94 מאירה ואריק ארטרכט נ' יעקב זלבסקי ואח', תק-על 94(2), 1351).

7.      בבקשה נטען כי סיכויי הערעור גבוהים, אולם מעיון בהחלטת בימ"ש קמא עולה כי מדובר בהחלטה מנומקת היטב, וסיכויי הערעור אינם ברורים בשלב זה.