החלטה בתיק בשא 14731/05

עניינה של החלטה זו, התנגדות לביצוע שטרות, שהגישה המבקשת כנגד שטר שהוגש ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב יפו.

מדובר בהמחאה על סך של 3 מיליון ש"ח, שזמן פרעונה 31.8.04, שנמסרה על ידי המבקשת, במסגרת פעילותה בקבוצת הפועל תל אביב בכדורגל, לידי המשיב, שהוא יושב ראש הרשות לבקרת תקציבים.

על פי טענות המבקשת, ניתנה ההכרעה, כחלק מבטוחות שהפקידה קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב, על פי דרישות המשיב, על מנת לעמוד בתקנון בקרת התקציבים.

מדובר בהמחאה שנמסרה לביטחון בלבד, תנאי עמד בצידה, ותנאי זה לא התקיים, באופן שיש להורות על קבלת ההתנגדות ודחיית הבקשה לביצוע.

המבקשת אינה חולקת על סמכותו של המשיב לדרוש בטוחות להבטחת ביצוע תקציב הקבוצה, באופן שיקבע על ידו, אולם, סמכותו של המשיב לממש את הבטוחות, מוגבלת למקרים, בהם יש צורך לשלם בכספי המימוש את שכר השחקנים, ואת הוצאות הקבוצה, בקשר לעונה שלהבטחת תקציבה, ניתנו הבטוחות וכן למקרה בו הקבוצה נאלצה להפסיק את פעילותה (מקרה שאינו רלוונטי להליך הנוכחי).

מאחר ותקציב הקבוצה לשנת 2004-2005 אושר, לקבוצה אין חובות לשחקנים, מאמנים ובעלי תפקיד אחרים, הרי שהתנאי שעמד בבסיס מסירת ההמחאה, לא התקיים, ומשכך כאמור, אין להורות על פרעונה.

במהלך הדיון בהתנגדות, נחקר מנהל המבקשת, מר רפי עגיב.

בחקירה אישר המנהל, כי היה זה הוא שחתם על תיקון התאריך על גבי ההמחאה, תיקון שנועד לאפשר שימוש בהמחאה שניתנה לשנת משחקים קודמת לשנת המשחקים הרלוונטית לתובענה.

במקביל למסירת ההמחאה, חתם המצהיר מר עגיב, על כתב הוראות המופנה כלפי המשיב, כתב הוראות שהוגש וסומן מש/1, במסגרתו, נתן למשיב הוראה בלתי חוזרת, לפרוע את ההמחאה, במועד הנקוב בה, אלא אם תוכיח קבוצת הפועל תל אביב לשביעות רצונו של המשיב, כי סיימה את עונת המשחקים 2003/2004, ללא כל גרעון תפעולי וכי הקטינה ב- 10% את חובותיה.

עוד נכתב על גבי כתב ההוראות מפורשות, כי המחאה זו "מיועדת לפירעון בפועל, ואינה לביטחון בלבד".

כמובן שהכיתוב לא מנע מהמבקשת לטעון בדיוק את ההיפך, קרי: שמדובר בהמחאה שנמסרה לביטחון בלבד, שאין לפרוע אותה, וכי כאמור, לא התקיימו התנאים שפורטו בהתחייבות.

המצהיר הכביר במילים, במסגרת תצהיר ארוך, ניתן לומר ארוך מאוד, הוא גם עמד ונאם על דוכן העדים, אך בפועל, את הבסיס - את ההתמודדות העניינית עם התנאים הגלומים בטופס מש/1, לא הניח.

מהחקירה הנגדית עלה, כי קבוצת הפועל תל אביב, סיימה את עונת המשחקים 2003/2004 בגרעון, אין טענה ולא הוכח שהקטינה ב- 10% את חובותיה, די בנתונים אלה כדי להצדיק דחיית ההתנגדות.

טוענת המבקשת, שלמעשה, מדובר בכספים שלא אמורים להשתלם, מאחר והמשיב הסכים דרך קבע, שלא לפרוע את הבטוחות, ובמקום זאת, להסתפק בהפיכת הגרעונות לשטרות הון.

העובדה שהמשיב אכן הסכים כך בעבר (ואינני קובע שאלה פני הדברים,  כך טוענת המבקשת ולצורך ההחלטה, אסתפק בכך), שגרעונות תקציביים הפכו לשטרות הון, אין בה כדי להעלות או להוריד, ואין בה כדי לשנות את העובדה, שעל פי כתב ההתחייבות המפורש שנחתם על ידי המבקשת, התחייבה המבקשת לשאת בתשלום ההמחאה בתנאים מסוימים, תנאים שגם המצהיר מטעם המבקשת, הודה, הגם שבלב כבד, שאכן התקיימו.

טוענת המבקשת, שניתן ללמוד על כך  שמדובר בהמחאה על תנאי, מכך שעל ספח ההמחאה, כתב מר עגיב, שמדובר בהמחאה על תנאי.

מעבר לעובדה שספח כאמור לא הוצג ולא זכינו לראותו, הרי שבפועל אין לאמירה שכזו כל משמעות, והדבר משול למי שמרים את עצמו בציציות ראשו.

טענה נוספת בפי המבקשת היא, טענת העדר יריבות.

האמת היא, שלא ממש ירדתי לסוף דעת המבקשת בעניין טענה זו.