החלטה בתיק בשא 14396/07 - פסקדין

בפניי בקשה לקבלת פרטים נוספים. לטענת המבקשת יש להורות למשיבים לפרט במדויק את סכומי ראשי הנזק בכתב התביעה המתוקן באשר לכל אחד מראשי הנזק, בסך כולל של עד 268,000 ש"ח לכל היותר, אחרת יופחתו סכומי ראשי הנזק המפורטים באופן יחסי, כך שסכומם הכולל יעמוד על סך של 268,000 ש"ח.

לטענת המבקשת, המשיבים הגישו כנגדה תביעה ביום 16/9/03, כאשר התביעה כללה בין היתר סעד כספי בשל הנזקים שנגרמו להם לאור ביטול הסכמי השכירות עם המבקשת. ביום 22/10/03 הוגש כתב תביעה מתוקן במסגרתו נטען כי נזקיהם הכספיים גדולים יותר אך לצורכי אגרה הועמדה התביעה בסך 268,000 ש"ח. ביום 16/12/03 הגישה המבקשת ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע שטרות כנגד המשיבה והערב מטעמה- מר ג'סאן אבו חנא בסך כולל של 146,377 ש"ח. הוגשה התנגדות וביום 19/5/05 אוחדו התיקים. לאחר קיום הליכים מקדמיים התיק נקבע להוכחות והמשיבים ביקשו לתקן את כתב תביעתם ולצרף טענות חדשות וראשי נזק חדשים, לרבות חוות דעת מומחה. כתב  התביעה המתוקן כלל נזקים בסך 2,600,670 ש"ח אך הסכום הועמד לצורכי אגרה על סך כולל של  268,000 ש"ח. הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחתה אך בדיון שהתקיים במעמד הצדדים הוחלט לאשרה ולצרף את חוות הדעת. לטענת המבקשת הינה זכאית לקבל פירוט בדבר לסכומים הנתבעים ביחס לכל אחד מראשי הנזק הנתבעים לצורך ניהול נכון של צעדיה במסגרת הגנתה ומפנה לאסמכתאות התומכות בטענתה.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, מטרת הפירוט במסגרת צו למתן פרטים נוספים הינה בטרם הוגש כתב הגנה, אך במקרה דנן כתב ההגנה הוגש וניתנה התייחסות לראשי הנזק המפורטים. לטענת המשיבים, הנזקים מפורטים בכתב התביעה, מבוססים וברורים. לטענתם, האסמכתאות שצירפה המבקשת אינן רלוונטיות הואיל ובמקרה דנן מדובר בתביעה כספית שאוחדה עם בקשה לביצוע שטר, כאשר כתב התביעה תוקן אך סכום התביעה נותר על כנו. הנזקים פורטו בכתב התביעה ובחוות הדעת ולאחר דיון והוכחת כל ראשי הנזק, המשיבים מבקשים כי יפסק להם סכום יחסי מסכום הנזקים.

המבקשת, בתשובתה לתגובה מפנה לתקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה ניתן להגיש בקשה למתן פרטים נוספים בכל עת  ובאשר לכל עניין הנזכר בכתב הטענות או נוגע לו. מכאן, הבקשה לפרט במדויק את הסכום הנתבע בגין כל ראש נזק לאחר הפחתת סכום התביעה הכולל, דרושה על מנת לאפשר למבקשת לנהל את הגנתה כראוי ולמקדה בהתאם לראשי הנזק השונים. לדבריה, ההפניה לחוות הדעת אינה ברורה הואיל והסכומים המצוינים בה מסתכמים בסך הגבוהה פי עשרה מהסכום הנתבע, באופן בו השארתם על כנם מבלי להפחיתם באופן יחסי לסכום התביעה תאפשר למשיבה לבחור ראש נזק אחד בלבד ותעניק למשיבה את מלוא סכום התביעה המופחת בגינו שולמה אגרה, בעוד שהמבקשת תאלץ להתמודד ולהתגונן מול כל ראשי הנזק.

בכתב התביעה שהוגש ביום 16/9/03 (להלן:"כתב התביעה המקורי") צוינו ראשי הנזק כדלקמן:

1.         הוצאות בגין שכירת כלי רכב לחודש אוגוסט- 8,000 ש"ח

2.         אובדן ציוד- הסכום אינו ידוע בשלב זה

3.         נזקים בביצוע עבודות (הערכה)- 165,000 ש"ח

4.         בזבוז ימי עבודה של פועלים- 65,000 ש"ח

5.         בזבוז ימי עבודה של מר אבו חנא- 20,000 ש"ח

6.         עגמת נפש- 10,000 ש"ח

ובסך הכל 268,000 ש"ח

ביום 27/10/03 תוקן כתב התביעה באופן בו הנזקים הישירים הוגדרו בסך של 271,850 ש"ח, בגין השכירות 66,538 ש"ח, ונזקים לתדמיתה בסך 50,000 ש"ח לפחות. כאשר בסך הכל נטען כי נזקי המשיבים הינם בסך 388,388 ש"ח אך לצורכי אגרה הועמד סכום התביעה על 268,000 ש"ח.

ביום 3/6/07 הוגש כתב הגנה מתוקן אשר כלל 13 סעיפים של ראשי נזק שחלקם לא נכללו בכתבי התביעה הקודמים וסכומם הכולל הינו בסך 2,600,670 ש"ח. הלכה היא שבעל דין רשאי להעמיד את תביעתו על סך הקטן מנזקו הנטען בפועל, אף מטעמי תשלום אגרה. מאידך, למבקשת שמורה הזכות לדעת מהו הסכום שנתבע ביחס לכל אב נזק בנפרד. במקרה שבפניי פורטו הסכומים המבוקשים באשר לאבות הנזק אך סכומם גבוה באופן ניכר מהסכום שנתבע, לצורכי תשלום אגרה. מתגובת המשיבים אני למד כי:

 "... הנזקים פורטו באופן ישיר בכתב התביעה ובחוות הדעת המשיבים מבקשים מכבוד בית המשפט שלאחר דיון והוכחת כל ראשי הנזק, ייפסק להם מסכום הנזקים סכום יחסי ותו לא" (ההדגשה הוספה).

בנסיבות אלו, כאשר מובהר כי ההפחתה תהא באופן יחסי לכל אב נזק כיחס שבין סך הנזקים לסכום בו הועמדה התביעה הרי שאין צורך בהמצאת פרטים נוספים. הבקשה נדחית.   

המזכירות תמציא עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים .

ניתנה היום כ"ד בכסלו, תשס"ח (4 בדצמבר 2007) בהעדר הצדדים.