החלטה בתיק בשא 13974/06

1.         בפני בקשת המבקשת לפטור אותה מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון הכרוכים בהגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, (כב' הש' א. מירז), אשר ניתנה ביום 4.7.06 בתמ"ש 29000/01 ו- תמ"ש 290010/1. 

נימוקי הבקשה מושתתים על מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, אשר אין ביכולתה לשלם את האגרה הכרוכה בהגשת הערעור ואף לא להפקיד ערבון כנדרש.

2.         המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים:

א. המבקשת לא העמידה תשתית ראייתית מספקת לחוסר יכולתה הכלכלית לתשלום האגרה. לפי תקנה 13(ב) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשמ"ח - 1987 (להלן: התקנות) על המבקשת פטור מאגרה לשכנע את ביהמ"ש בקיומם של שני תנאים מצטברים, האחד כי אין ביכולתה לשלם את האגרה, והשני כי ההליך בגינו מתבקש פטור מאגרה מגלה עילה. גם בהתמלא שני תנאים אלה עדיין מוסמך ביהמ"ש לדחות את הבקשה.

ב. התצהיר של המבקשת חייב להכיל פרטים מלאים ומהימנים באשר למקורות הכנסתה והכנסות בני משפחתה הקרובים, רכושה הכספי ורכושה בעין, אסמכתאות לכל הנטען, דפי חשבון ומידע על חסכונות ופקדונות. בהעדר פרטים כאמור לא נתמלאו הדרישות הקבועות בתקנה 13 לתקנות.

ג. בנוסף לכך, על המבקש פטור מאגרה מוטל הנטל לשכנע את ביהמ"ש כי מיצה את כל האפשרויות לגיוס הסכומים הדרושים לתשלום האגרה מסביבתו הקרובה או בדרך של קבלת הלוואה או מימוש נכסים.

ד. המבקשת לא עמדה בתנאים להוכחה של העדר יכולתה לשלם את האגרה. תצהירה אינו כולל את כל הפרטים הנדרשים, לבקשה לא צורפה תעודה של הלשכה לסיוע משפטי, אשר לפי תקנה 13(ב) יש בה כדי להוות ראייה לכאורה לכך שאין ביכולתה לשלם את האגרה, ולא צורפו מסמכים מספיקים אשר יאמתו את יכולתה הכלכלית.

כעולה מהבקשה, למבקשת זכויות ב-70% בדירת המגורים המשפחתית וזכויות בשליש מדירת מגורים נוספת שקיבלה בירושה, אשר ניתן היה למשכן לצורך קבלת הלוואה לתשלום האגרה.

ה. המבקשת מיוצגת על ידי עורך דין פרטי, וחזקה על מי שידו משגת לממן ייצוג על ידי עורך דין, שיכול לשלם אף את אגרת בית המשפט.

ו. מכל האמור לעיל עולה כי המבקשת לא הוכיחה העדר יכולת מוחלט לתשלום האגרה.

משמעותו של מתן הפטור הוא הטלת ההוצאות המשפטיות של המבקשת על קופת הציבור, והפטור נועד להיות מוצא האחרון ממנו יכול להנות רק מבקש שישכנע את ביהמ"ש לא רק שאין ביכולתו לשלם את האגרה, אלא גם שאינו יכול לגייס את הסכום הדרוש על ידי מימוש נכסים, נטילת הלוואות מוסדיות והסתייעות בסביבתו הקרובה.

3.         המשיב מתנגד לבקשה מפטור מאגרה ומערבון מהנימוקים הבאים:

א. המשיב מעלה בתגובתו נימוקים דומים לנימוקי המשיבה לעניין האגרה, ומוסיף כי המבקשת הסתירה את העובדות האמיתיות מביהמ"ש, הטעתה את ביהמ"ש לגבי הכנסותיה החודשיות, ונמנעה לצרף את פרטי החשבונות המתנהלים על שמה ואת חסכונותיה המסתכמים בסכומים העולים על 100,000 ש"ח.

ב. באשר לפטור מערבון, המבקשת לא התייחסה כלל לסיכויי הערעור הנמוכים של פסק הדין של בית המשפט קמא, המבוסס על ממצאים עובדתיים.

ג. יתר על כן, מידת הצדק מחייבת לשמור על זכויותיו של המשיב, שלא ייצא מופסד אם הערעור יידחה.

דיון

4.         הטעם לחיוב באגרה נידון בבג"צ 6490/04 נאדר מוחמד עלי סביח ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד נט(3) 742, בסעיף 9 לפסה"ד.

א. תקנה 13(א) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשמ"ח- 1987 (להלן: התקנות) קובעת כי על המבקש לפרט בבקשתו את רכושו. לשון התקנה:

" בעל דין שבעת שמוטל עליו לשלם אגרה, טוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב העיקרי בקשה לפטור מתשלום האגרה, ותצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה".